אמת ושקר

השכל – למה השכל הוא מלך נוכל שקרן ואכזר? השכל מעניק לאדם הבנה ותחכום; האדם אינו זז ללא השכל, וכל צעד ושעל שהוא עושה מבוצע באמצעות השכל. השכל גם שואל שאלות ללא הרף, מטיל ספק ומברר את האמת. לכן האדם סוגד לשכל; הוא אומר לעצמו: הרי השכל הוא המברר מספר אחת של החוכמה והאמת, כיצד […]

ניתוח שאלות פרדוקסליות – מה קורה לנו בראש כשנוצרת סתירה? כאשר ישנן שאלות של סתירה ושאלות פרדוקסליות, יש להבין את המצב שאליו נקלע האדם בעקבות השאלה: מהו המצב הפרדוקסלי, ומהו השלב שבו שרוי האדם לאחר שמצא פרדוקס? לדוגמה, אדם יודע את הידיעות הבאות ונקלע למצב פרדוקסלי: ידיעה ראשונה: A נכון. ידיעה שנייה: B נכון. ידיעה

לפעמים אנשים מבלבלים בין חקר האמת לבין חקר מה שאנשים חושבים. גם אין הכרח שתהיה סתירה בין האמת לבין למה אנשים חושבים, אך לעיתים שני התחומים מתערבבים זה בזה. כדי לברר זאת, יש להבחין בין שני דברים: ראשית, האם האמת ומה שאנשים חושבים הם אותו הדבר או לא; ושנית, האם אנו מבקשים לחקור את האמת

לפעמים אנחנו בכלל לא מחפשים את האמת. אנחנו מחפשים הסבר למה אנחנו כבר חושבים משהו. ואז זה נראה כמו חיפוש אמת – אבל בפועל זה חיפוש הצדקה. גם אין הכרח שתהיה סתירה בין האמת לבין מה שאנשים חושבים, אבל יש הבדל גדול בין האמת עצמה לבין איך אנשים מסבירים את מה שהם חושבים. כי לא

ישנם אנשים שקשה להם עם החיים; הם מתלוננים ואומרים: “עובדים רוב הזמן, אז מה שווים החיים? למה לחיות?”. הם מרגישים שלא שווה לחיות ומרגישים שאין ערך לחייהם. איך אפשר לעודד אותם? ראשית, מה הכוונה ב”לעודד” ולמה צריך לעודד אותם? השאלה הנכונה יותר היא מה הגיוני לומר לאדם כזה. לאחר מכן יש לבדוק – האם הדברים

סוגי שאלות – מה היתרונות והחסרונות בשאלה “למה”? לעיתים שואלים: למה דבר מסוים הוא נכון? השאלה הזו יכולה לעזור להבין הרבה דברים, אך לעיתים יש בה גם חיסרון בבירור האמת. מדוע? משום שהיא מניחה מראש שהדבר אכן נכון, ורק נותר לברר למה הוא נכון – בעוד שבפועל ייתכן שהדבר כלל לא נכון, ואז ממילא אין

שקר ואמת: מה באמת מלמד אותנו תהליך החקירה? האם תהליך של שינוי מחשבות על ידי חקירה של מהי האמת זהה לתהליך של שינוי מחשבות באמצעות בירור מהו השקר? כאשר אדם עובר תהליך שבו הוא מטיל ספק בדעותיו הקודמות, חוקר ובודק את אמיתותן, אנו נוטים לראות בתהליך זה מאמץ כן להגיע אל האמת. אך האם תהליך

המחלוקת בין הרמב”ם למהר”ל בשאלת ריבוי הדעות הרמב”ם, בהקדמה לפירוש המשנה, כותב: אם שני אנשים מחזיקים באותם עיקרי לימוד – כלומר, כללי לימוד והיסק – וכן חכמת עיונם שווה, לא יהיו ביניהם מחלוקות כלל. ואם כן תהיינה – הן תהיינה מועטות מאוד. וזה לשונו: “שכל שני אנשים, בהיותם שווים בשכל, בעיון, ובידיעת העיקרים שיוציאו מהם

האם האמת טובה או לא טובה? יש לשאול שאלת הבהרה: מה הכוונה ב”אמת”? אמת בשאלה כאן הכוונה היא ידיעת האמת, גילוי האמת. לכאורה ניתן לומר אם האמת טובה או רעה תלוי אם אדם רוצה לגלות ולדעת את האמת או לא רוצה לדעת ולגלות אותה. אם לאדם חשוב לדעת ולגלות מה האמת, אז גילוי וידיעת האמת

         הרמוניה רעיונית: כיצד רעיונות לא בהכרח סותרים                יישוב סתירות באמצעות הבנה שהרעיונות אינם סותרים כאשר מופיעה סתירה בין שני דברים, ניתן ליישב אותה באחת משלוש דרכים: לדחות את אחד הצדדים – כלומר לקבוע שאחד מהם אינו נכון. לדחות את הצד השני – כלומר לקבוע שהשני הוא השגוי. להבין

מה היה חטא אדם הראשון? ט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות, הוא זמן מצוין לדבר על אחד העצים המפורסמים ביותר – עץ הדעת טוב ורע. בספר בראשית מסופר שאדם הראשון אכל מעץ הדעת טוב ורע, ובעקבות כך גורש מגן עדן. אם אנחנו רוצים לדעת האם גם אנחנו “אכלנו” מעץ הדעת טוב ורע, איך נוכל לבדוק זאת?