שאלות וספקות – סוגים של שאלות וספקות, חלק 2: איך לעשות את ההבחנה אם הטלת ספק היא באמינותו של מקור המידע או בשאלה האם מקור המידע אכן אמר/העביר את המידע? אם הטלת הספק היא כללית, אז השאלה היא כללית ולא ספציפית. לכן, אם אכן השאלה הייתה על אמינות החושים עצמם, השאלה הייתה כללית – האם […]
שאלות וספקות – סוגים של שאלות וספקות, חלק 2: Read More »
שאלות וספקות – סוגים של שאלות וספקות, חלק 1: מה הם שני סוגים של הטלת ספק? הטלת ספק באמינותו של מקור המידע (האם הוא צודק/אמין). הטלת ספק בשאלה האם מקור המידע אכן אמר/העביר את המידע הספציפי הזה. מה הם שני סוגים של שאלות? שאלה לגבי התוכן שהתקבל: “מה הוא אמר/הראה?”. שאלה לגבי תקפות התוכן: “האם
שאלות וספקות – סוגים של שאלות וספקות, חלק 1: Read More »
אמת וסיבתיות – האם כל דבר יכול להיות אמיתי בלי סיבה? לפעמים יש לנו דברים שאנחנו בטוחים בהם – בלי שום סיבה. אבל אז עולה השאלה: אם אני מצדיק אצל עצמי אמיתות מסוימות בלי סיבה, האם אני צריך גם להצדיק אצל אחרים דברים שהם מאמינים בהם בלי סיבה, גם אם בעיניי זה בכלל לא הגיוני?
אמת וסיבתיות – האם כל דבר יכול להיות אמיתי בלי סיבה? Read More »
דברים שאינם ניתנים לתפיסה מחשבתית קיימים שני סוגים עיקריים של דברים שהשכל האנושי מתקשה לעכל: דברים הסותרים את חוקי הלוגיקה אלה הם דברים שקיומם בלתי אפשרי מבחינה לוגית. מבחינת אפשרות קיום לוגית, הם בלתי אפשריים לחלוטין. לא רק שאין לנו את היכולת לתפוס אותם מחשבתית, אלא אף לא ניתן לדמיין אותם. דוגמה קלאסית לכך היא
דברים שאינם ניתנים לתפיסה מחשבתית Read More »
דיכוטומיה: מתי היא נכונה ומתי היא כוזבת? דיכוטומיה היא הצגה של שתי אפשרויות סגורות בלבד, כאילו שאין אפשרויות נוספות מעבר להן. כאשר שתי האפשרויות המוצגות אכן מכסות את כל האפשרויות הקיימות, הדיכוטומיה נחשבת לנכונה. אך אם קיימת לפחות אפשרות נוספת שאינה כלולה בשתי האפשרויות המוצגות, הדיכוטומיה נחשבת לכוזבת. במאמר זה נבחן מדוע, מנקודת מבט
דיכוטומיה: מתי היא נכונה ומתי היא כוזבת? Read More »
