זהות

מיהו אלוהים האמיתי? מהי אחדות אמיתית? שאלות יסוד: מהי אחדות מוחלטת? מהי אחדות פרדוקסלית? מהי אחדות שאינה שכלית? מהו פרדוקס אמיתי, והאם יש הבדל בין פרדוקסים שונים? האם ‘אין הבדל בין יש לאין’ ו’לא יודע כלום באופן מוחלט’ הם אותו הדבר? הסבר ראשון טוען ששני הרעיונות הללו זהים לחלוטין, מכיוון ששניהם מובילים לאותו הפרדוקס: הקביעה […]

טענה: מאחר שהחלטות האדם הן תוצר של מכלול המחשבות שלו, ומה שמבדיל בין אדם אחד לאחר הוא ההבדל בין מכלול המחשבות, לכן אם היו לנו המחשבות של אנשים אחרים היינו מתנהגים וחושבים בדיוק כמותם, ואם להם היה את מכלול המחשבות שלנו הם היו בדיוק כמונו. השאלה היא האם זה באמת נכון. כלומר, האם נכון שהחלטות

מה בטוח נכון – האם יש וודאות בקיום של ה”אני“? שום דבר לא בטוח נכון. שום דבר. המודעות היא ודאי נכונה כי  אין דרך להטיל בה ספק. קיומה הכרחי, לכן היא ודאית ובטוח נכונה. כי איך אפשר להטיל ספק בחוויית הקיום? בחלום, ה”אני” שבחלום חווה את קיומו. אף־על־פי־כן, אנחנו יודעים שחוויית הקיום של ה”אני” שבחלום

בחירה חופשית – האם אדם זז מעצמו? האם אדם שונה מדומם? האם אדם זז מעצמו? ומהי הבחירה החופשית אם כל פעולה שלנו תלויה בתנאים חיצוניים? השאלה הזו נוגעת במורכבות של הקיום האנושי, במערכת היחסים בין הרצון, המודעות והתנועה העצמית. אם נתחיל בשאלה הפשוטה: האם אבן זזה מעצמה? ההבנה הראשונית היא שלא. אבן לא זזה מעצמה.

הטלת ספק בקיום האני מהי הטלת ספק בקיום האני? מה משמעותה של השאלה “האם ניתן להטיל ספק בקיומו של האני”? ומה פירוש הדבר להטיל ספק בקיום עצמי? אפשר להעלות ספק גם בדברים בסיסיים בהרבה: למשל, האם יש לי חמש אצבעות או ארבע? לעיתים נכון יותר להתחיל בספקות בסיסיים, שקל יותר לבדוק את אמיתותם, ורק לאחר

שקר ואמת: מה באמת מלמד אותנו תהליך החקירה? האם תהליך של שינוי מחשבות על ידי חקירה של מהי האמת זהה לתהליך של שינוי מחשבות באמצעות בירור מהו השקר? כאשר אדם עובר תהליך שבו הוא מטיל ספק בדעותיו הקודמות, חוקר ובודק את אמיתותן, אנו נוטים לראות בתהליך זה מאמץ כן להגיע אל האמת. אך האם תהליך

האם ייתכנו סתירות במציאות? גבולות הידיעה והכרת ההפכים ההנחה הבסיסית היא שהסתירה אינה אפשרית במציאות – לא קיימת סתירה מוחלטת בשום מציאות. זו הנחת יסוד מהבסיסיות ביותר של התפיסה השכלית. מה שמאפשר למוח לתפוס מציאות כלשהי הוא היכולת להבחין בין שני דברים, והמשמעות של “שניים” היא שדבר אחד אינו השני. כדי לדעת דבר מה, יש

דברים שאינם ניתנים לתפיסה מחשבתית קיימים שני סוגים עיקריים של דברים שהשכל האנושי מתקשה לעכל: דברים הסותרים את חוקי הלוגיקה אלה הם דברים שקיומם בלתי אפשרי מבחינה לוגית. מבחינת אפשרות קיום לוגית, הם בלתי אפשריים לחלוטין. לא רק שאין לנו את היכולת לתפוס אותם מחשבתית, אלא אף לא ניתן לדמיין אותם. דוגמה קלאסית לכך היא

על טבע ה”אני”: גוף, תודעה וקיום מורכב כשאני אומר “אני”, למי או למה אני מתכוון? האם ה”אני” הוא הגוף בלבד? אם נסיר מהגוף אמונות, דעות ומחשבות — האם מה שיישאר הוא עדיין “אני”? נראה שה”אני” אינו רק גוף, אלא שילוב של גוף + מחשבות + רצונות. אך כאן עולה שאלה עמוקה יותר: מה היחס בין

מהו היחס הנכון לזהות הלאומית? הזהות הלאומית היא נושא מעמיק, שיש סביבו דעות שונות ומגוונות. האם יש לאדם זהות לאומית? אם כן, מהי זהות לאומית נכונה ומהי זהות לאומית לא נכונה? במאמר זה ננסה להציג שתי גישות שונות לזהות לאומית ואבקש להסביר את הגישה שנראית לי נכונה. מהו לאום ומהי זהות לאומית? לאום הוא קבוצת

האני והשינוי: מי משנה את האני? שאלות על עצמי ושינוי   במאמר קודם דנו בשאלה האם האני מתחלק או לא מתחלק, והגענו למסקנה שאם האני אינו מתחלק, אז אין אפשרות שהוא ישתנה כלל.   לכאורה, בין אם האני מתחלק או לא מתחלק, בכל מקרה האני הוא “משהו”. הרי האני יכול להיות או “כלום” או “משהו”.

  הגדרת ישויות, חלוקתן והשפעת הזמן והמקום על זהותן – האם יכול להיות שאני מפעיל את עצמי?   כדי להשיב על שאלה זו, ראשית יש להבין מהו “אני”. האם ה”אני” מורכב או שאינו מורכב? אם ה”אני” אינו מורכב, קשה לראות כיצד הוא יכול לשנות את עצמו. האם ישות שאינה מורכבת יכולה להיות בעלת רצון? יתרה