מוסר

תשובה וסליחה – איך התשובה מועילה? עבר אדם עבירה כל ימיו ועשה תשובה באחרונה – מוחלין לו על עוונותיו. כאשר אדם שב בתשובה אמיתית ושלמה, הקב”ה מקבל את תשובתו וסולח לו על חטאיו. כך כותב הרמב”ם בהלכות תשובה: “אפילו רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה – אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, שנאמר: ‘וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע […]

האם המוסר שלנו אובייקטיבי, והאם אנחנו חייבים את אלוהים כדי להיות מוסריים? כשמדברים על מוסר, מדברים על טוב ורע. מי שפועל ומטיב עם הזולת הוא מוסרי, ומי שמרע לו אינו מוסרי. אך השאלה הגדולה היא האם המושגים האלה קיימים באמת במציאות באופן אובייקטיבי, או שהכל סובייקטיבי ותלוי סיטואציה? התשובה תלויה לחלוטין באיך שאנחנו מגדירים “אובייקטיבי”:

מוסר: מהו מוסר? האם יש מוסר אובייקטיבי, ומהו המקור שלו? המוסר מבוסס ביסודו על מושגי הטוב והרע. מי שחושב ועושה טוב נחשב לאדם מוסרי, ומי שעושה וחושב רע נחשב לאדם שאינו מוסרי. מידת מוסריותו של האדם נקבעת בהתאם למידת הטוב והרע שהוא עושה וחושב: ככל שמידת הטוב שהוא חושב ועושה גדולה יותר, כך הוא נחשב

פרשת בהר – תכלית השמיטה: זכירת היחס הנכון לארץ ישראל מצוות השמיטה המופיעה בפרשת בהר כוללת טעמים רבים. יש לה טעמים אגרונומיים, ויש לה גם טעמים חברתיים, כגון ערך השוויון החברתי ודאגה לחלש. אך אפשר להסביר טעם נוסף למצוות השמיטה על פי הפסוק הבא המופיע בפרשה: “וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים

השגחה פרטית: הגדרות, משמעויות ובחינה לוגית המושג “השגחה פרטית” שגור מאוד בשפה, אך קיימות לו הגדרות ופרשנויות רבות. במאמר זה נסקור את המובנים העיקריים של המושג ונבחן את אחד מהם בראי ההיגיון. שלוש רמות של השגחה פרטית ניתן לחלק את מושג ההשגחה לשלוש גישות מרכזיות: השגחה טוטאלית על הפרטים: אלוהים משגיח על כל פרט ופרט

השגחה פרטית – מהי השגחה פרטית והאם ישנה? ישנו שימוש רווח במושג “השגחה פרטית”, אך צריך לדעת שיכולות להיות לו הגדרות ומשמעויות רבות. במאמר זה נציג את המובנים העיקריים של המושג, ולאחר מכן נבחן אחד מהם ונשאל האם הוא קיים או איננו. משמעות אחת של השגחה פרטית היא שעל כל דבר ודבר אלוהים משגיח. כלומר,

אם תמיד חייב להיות סבל — כיצד ייתכן מצב הפוך? ואם זה אינו מתיישב עם דברים אחרים — האם זו בכלל בעיה? ייתכן שהשאלה עצמה שגויה. במקום לשאול “איך זה מסתדר עם משהו אחר”, נכון יותר לשאול: מי אמר שזה נכון? ולפני כן — מה זה בכלל אומר? לא כל טענה חייבת להתיישב עם טענות

זו אחת השאלות המטלטלות ביותר — אך גם אחת המוטעות ביותר, כאשר אינה נבחנת עד היסוד. השאלה הזו נשענת על הנחה סמויה: שאלוהים מובן דרך הקטגוריות האנושיות שלנו. האדם מדמה את האל מתוך עצמו — ואז שופט אותו לפי אותם דימויים. אם יש לאדם רגשות — הוא מניח שגם לאלוהים יש רגשות. אם הוא חש

בחירה חופשית חלקית – מהי? האם היא אפשרית? המונח “חלקית” יכול להתפרש בשתי דרכים בהקשר זה: ביחס למעשה מסוים –  האם בחירה מסוימת יכולה להיות “חלקית”? כאן התשובה היא שאין מצב של בחירה חלקית לגבי מעשה קונקרטי, או שאדם בוחר באותה פעולה, או שלא. אין מצב ביניים שבו הוא “חלקית בוחר”. ביחס לקטגוריות שונות של

פרשת ויצא: איזו ברכה גדולה יותר — ילדים או התכלית האמיתית שמאחוריהם? כולנו יודעים עד כמה חזקה כמיהת האימהות לילדים בתורה. אצל כל האימהות אנו רואים שהדבר החשוב ביותר עבורן הוא זכות ההולדה. רחל זועקת: “הָבָה־לִּי בָנִים וְאִם־אַיִן מֵתָה אָנֹכִי“ (בראשית ל’, א). שרה אומרת: “הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה’ מִלֶּדֶת; בֹּא נָא אֶל־שִׁפְחָתִי — אוּלַי

אהבה ושנאה – האם חייבים לאהוב וחייבים לא לשנוא? השאלה האם חייבים לאהוב ולא לשנוא היא שאלה עמוקה, שיש לה כמה מובנים. ראשית, יש לברר האם מדובר בשאלה עקרונית כללית, או בשאלה על מקרה מסוים. כאן הדיון הוא עקרוני: האם כשם שבני אדם מעדיפים את הטוב על פני הרע, כך בהכרח יעדיפו אהבה על פני

טוב יחסי וטוב המוחלט האם ייתכן טוב יחסי ללא הנחת קיומו של טוב מוחלט? שאלה זו, על פניה פשוטה, טומנת בחובה הבחנה עמוקה בין שני מובנים שונים של המונח “טוב יחסי”. כל ניסיון להשיב עליה מחייב תחילה בירור מדויק של מושגי היסוד שבהם אנו עושים שימוש – מהו טוב יחסי, ומהו טוב מוחלט. טוב יחסי

מה הגורם לשוני בערכים ולהעדפות של אנשים? קיים הסבר הטוען כי הכול נובע מהתניות במוח של אנשים. לפי הסבר זה, ההתניות הן הגורם לשוני בערכים ולהבדלים בהעדפות בין חברות שונות, או אף באותה חברה עצמה בין תקופות שונות. עם זאת, על הסבר זה עולות מספר שאלות: מדוע ההתניות של קבוצה אחת הן מסוג מסוים, ואילו

מה עדיף: תרומה מתוך נדיבות הלב או תרומה מתוך חובה? מעלת הנדבה וההתנדבות בפרשת תרומה, התורה מדגישה את חשיבות הנתינה מרצון חופשי: “כל איש אשר ידבנו לבו תקחו תרומתי” (שמות כ”ה, ב’). כאן התרומה אינה חובה, אלא ביטוי לטוב הלב של האדם ולרצונו לתרום. זוהי מעלה גדולה, שכן האדם נותן מתוך אהבה וחסד, ללא כפייה.

מה ההבדל בין מצוות הריגת תינוקות בתורה לבין רצח תינוקות על ידי חמאס? כל בר-אנוש שיש לו זיק של צלם אנוש מוסרי, מזדעזע עד עמקי נשמתו למראה מעשה נורא ואיום של רצח תינוקות. יש המהרהרים: הרי גם בתורה מצאנו מצווה להרוג תינוקות, כפי שנאמר על ידי שאול המלך: “וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי ה’. כֹּה אָמַר