קבלת החלטות

פרדוקס הוודאות: מדוע הציפייה לרע קשה לעתים מהרע עצמו? האם ולמה הסבל מהאפשרות לאירוע שלילי קשה יותר מאשר המפגש עם הרע הממשי? שאלות אלו עולות במגוון מצבי חיים: אובדן כספי: עמידה בפני אפשרות לאובדן כספי מעוררת לעתים מתח רב יותר מאשר התמודדות עם אובדן כספי ממשי. קבלה לעבודה: לעתים קל יותר להכיל את הידיעה המוחלטת […]

קבלת החלטות – איך לבחור מקום עבודה? יש רעיון שאומר שבכל מקרה שרע לך ואתה במצוקה, אתה יכול לשנות את הפער בין הרצוי למצוי כדי שלא יהיה לך רע, על ידי כך שאתה מזהה מהי המציאות שאתה לא רוצה אותה. כאשר אתה מחלק את הדברים לשתי יחידות נפרדות, האחת היא המציאות, או מה שאתה חושב

טענה: מאחר שהחלטות האדם הן תוצר של מכלול המחשבות שלו, ומה שמבדיל בין אדם אחד לאחר הוא ההבדל בין מכלול המחשבות, לכן אם היו לנו המחשבות של אנשים אחרים היינו מתנהגים וחושבים בדיוק כמותם, ואם להם היה את מכלול המחשבות שלנו הם היו בדיוק כמונו. השאלה היא האם זה באמת נכון. כלומר, האם נכון שהחלטות

טענה: ההחלטות של האדם הן תוצר של מכלול המחשבות שלו, ומה שמבדיל בין אדם אחד למשנהו הוא ההבדל במחשבות שיש לכל אחד מהם. לכן, אם היינו יודעים את המחשבות של אנשים אחרים, גם היינו פועלים כפי שהם פועלים, בקבלת החלטות ובהתנהגויות. כמו כן, אם להם היו את המחשבות שלנו, הם היו פועלים בדיוק כמונו. האם

קבלת החלטות – מהם שני הקשיים בקבלת החלטות? אחת הבעיות היסודיות בקבלת החלטות היא כאשר יש לנו מצבים שבהם לכל אחת מהאפשרויות יש חסרונות ויתרונות. במקרים כאלה קשה לקבל החלטה, כי כל אפשרות כרוכה גם בחיסרון וגם ביתרון. אדם מוצא את עצמו נקרע בין שתי אפשרויות, כאשר כל אחת מהן טובה מצד אחד, ומצד שני,

איך לשנות דבר לא הגיוני לדבר הגיוני? הצעד הראשון הוא לנסח את השאלה בצורה הגיונית יותר. הניסוח ההגיוני יותר לשאלה הוא: איך לשנות דבר שנראה לא הגיוני, כך שייראה הגיוני? יש הבדל גדול בין “הגיוני” או “לא הגיוני” לבין “נראה הגיוני” או “נראה לא הגיוני“. דבר לא הגיוני משמעו שהוא לא הגיוני מבחינה אובייקטיבית, כלומר

מהו הקונפליקט המשותף בין האופוזיציה של ישראל לאופוזיציה של איראן? קונפליקט הוא מצב שבו שני אינטרסים או כוחות נמצאים בהתנגשות. גם באופוזיציה בישראל וגם באופוזיציה באיראן קיים קונפליקט פנימי מהותי, אף על פי שההקשרים והנסיבות שונים. בישראל, לאופוזיציה יש שני אינטרסים מנוגדים: להסיר את האיום האיראני, הנתפס כאיום אסטרטגי קיומי על מדינת ישראל. להחליש את

תפיסת זמן – מתי אנחנו מתבלבלים בין עבר לעתיד? כאשר עוסקים בתפיסת הזמן, יש להבחין בין שני מרכיבים: האירוע עצמו – התוכן או ההתרחשות. מיקומו על ציר הזמן (עבר, הווה, עתיד). כל אירוע יכול להיות ממוקם על ציר הזמן בעבר, בעתיד, או אף לחבור בין תקופות (למשל, אירוע מתמשך). ההבחנה הבסיסית בין עבר (“אתמול”) לעתיד

האם מנהיג פועל לטובת עצמו או לטובת הציבור? הטענה כי מנהיג פועל רק  מתוך אינטרס אישי היא פשטנית מדי. אמנם, כל פעולה של מנהיג נובעת מרצונו, אך השאלה המרכזית היא: מה מניע את רצונותיו? האם המנהיג דואג רק לעצמו? ייתכן שמנהיג אכן פועל לשמר את שלטונו או לקדם את טובתו האישית, אך אין זה בהכרח

איך מתקבלת החלטה אקראית: שאלות “איך” מול “למה” בתהליכי הבחירה מדוע אין תשובה לשאלה “איך המוח חושב באופן אקראי?” ובמקביל יש תשובה לשאלה “איך מתבצעת החלטה אקראית אצל אדם?” ניתן לחלק את כלל השאלות לשתי קבוצות: שאלות שאין עליהן תשובה ושאלות שיש עליהן תשובה. להלן דוגמאות לשאלות אשר נשארות ללא מענה מוחלט: כיצד נוצרת האקראיות

מה הגורם לשוני בערכים ולהעדפות של אנשים? קיים הסבר הטוען כי הכול נובע מהתניות במוח של אנשים. לפי הסבר זה, ההתניות הן הגורם לשוני בערכים ולהבדלים בהעדפות בין חברות שונות, או אף באותה חברה עצמה בין תקופות שונות. עם זאת, על הסבר זה עולות מספר שאלות: מדוע ההתניות של קבוצה אחת הן מסוג מסוים, ואילו

קבלת החלטות במצבי שוויון: מה יבחר אדם כאשר האפשרויות לפניו שוות? כאשר אדם עומד בפני שתי אפשרויות בחירה שוות, כיצד הוא מקבל החלטה? האם יבחר באחת מהן, או יישאר במקומו ויוותר על שתיהן? הדילמה הבסיסית נניח שאדם נמצא במצב שבו הוא רוצה להשיג שני דברים מנוגדים באותה מידה: עשירות בצפון וחכמה בדרום. מבחינת האינטרסים שלו,

אכזבה – איך להימנע מאכזבות ולהתמודד איתן בחיים? אכזבה היא אחת החוויות הקשות בחיי האדם, עד כדי כך שאנשים רבים נמנעים מפעולות והחלטות מחשש להתאכזב. השאלה היא כיצד ניתן לקבל החלטות ולפעול ללא פחד מאכזבות. אכזבה היא תוצאה של אירוע שלילי שאדם לא יודע להתמודד איתו. אם לאדם לא יקרו אירועים שליליים, או אם כאשר