משמעות החיים

מהי משמעות החיים ומה תכליתם? לשאלה מהי משמעות החיים יש מובנים רבים, אשר ניתן לחלקם לשני צירים מרכזיים: המובן השכלי והמובן הרגשי. במובן השכלי, בשאלה “מהי מטרת החיים” הכוונה היא האם המציאות כמציאות אמורה להגיע בסופו של דבר לנקודה מסוימת – כגון להיעלם או להשתנות עד שתגיע למצב מוגדר כלשהו – או שהיא משתנה ללא […]

הכול אחד, הכול טוב – מה פירוש הדבר שכאשר הכול אחד, הכול טוב? כאשר הכול אחד ויש במציאות רק הוויה אחת פשוטה, אין מה לדבר על טוב ועל רע, כי יש רק הוויה אחת אינסופית, באחדות מוחלטת, ללא שום הבדלים, עד אינסוף. במצב כזה אין כלל את המושגים טוב ורע, אלא ישנה רק הוויה אחת

אחדות – מהם הגורמים לחוויית אחדות? ראובן: חלמתי חלום שבו אני נמצא בחוויה של אחדות, שבה כל המציאות היא חוויה שלי, ואני מדמיין שהכול הוא אני. למשל, אני חולם שאמי היא יצירה של המחשבות שלי; את הזוגיות שלי אני חושב וחולם – הכול נובע ממני, ואין דבר מלבדי. ובחלום אני מפחד לגלות ולחשוף שהכול הוא

פרשת ואתחנן – האם הדת עוזרת לפתור את בעיות היסוד של הקיום האנושי? בפרשת ואתחנן התורה חוזרת על סיפור מתן תורה ועשרת הדיברות. כעיקרון, התורה באה לתת מענה מוחלט לבעיות היסוד של הקיום האנושי – כמו בשאלת תכלית החיים, משמעותם וכדומה. במאמר זה נבחן האם אכן התורה והמצוות במובנן הפשוט נותנות מענה זה, ואיזה סוג

ריקנות ומשמעות החיים: כיצד להתמודד עם הריקנות הקיומית? בעלי החיים אינם מוטרדים משאלות של משמעות החיים או מתחושות של ריקנות קיומית – לפחות לא ככל שמשגת תפיסתנו את עולם החי. לעומת זאת האדם, בזכות תודעתו המפותחת, רוחו הרחבה והתחכום השכלי שבו, מסוגל להשיג דברים כבירים בחייו; אך אותם כלים עצמם מייצרים עבורו בעיות וקשיים קיומיים

מוות וחיים – מה עדיף: לחיות או לא לחיות? האם טוב יותר לחיות מאשר לא לחיות? האם אדם צריך לפחד מהמוות, והאם הפחד הזה בכלל מוצדק? כמו כן, יש לחקור האם העובדה שאדם מעדיף לחיות על פני למות מהווה הוכחה לכך שלבני אדם טוב יותר לחיות. לכאורה, ניתן לטעון שעצם ההעדפה האנושית לחיים מוכיחה כי

פרשת במדבר – תולדות הנפש: מי הוא אביו האמיתי של האדם? מיהו האדם? האם האדם הוא נפש או גוף? מהו עיקר האדם, הגוף או הנפש? בפרשת במדבר (פרק ג’, פסוק א’) נאמר: “וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה, בְּיוֹם דִּבֶּר ה’ אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי.” על כך מובא בגמרא במסכת סנהדרין (דף י”ט, עמוד ב’): “וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת

אפשר להתבונן על החיים ועל המציאות בדרכים רבות ושונות. אחת הדרכים היא תפיסה של יקומים מקבילים. לפי תפיסה זו, כל האפשרויות וכל המצבים קיימים בכל רגע נתון. כלומר, ברגע זה ממש מתקיימים במקביל יקומים שבהם קיימות כל הצורות האפשריות של האדם הפרטי ושל המציאות הכללית. השאלה היא: האם טוב או רע להסתכל על החיים באופן

מטרת החיים – למה אנשים מחפשים מטרה לחיים? למה אנשים מחפשים משמעות? האם הסיבה לכך שאנשים מחפשים מטרה לחיים היא רק משום שרע לאדם בחייו, אך אם יהיה לו טוב – לא יהיה אכפת לו מהשאלה מהי מטרת החיים? מטרה לחיים פירושה: עבור מה חיים, ולאן צריך להגיע בסוף החיים. כלומר, אם יש מטרה לחיים,

ישנם אנשים שקשה להם עם החיים; הם מתלוננים ואומרים: “עובדים רוב הזמן, אז מה שווים החיים? למה לחיות?”. הם מרגישים שלא שווה לחיות ומרגישים שאין ערך לחייהם. איך אפשר לעודד אותם? ראשית, מה הכוונה ב”לעודד” ולמה צריך לעודד אותם? השאלה הנכונה יותר היא מה הגיוני לומר לאדם כזה. לאחר מכן יש לבדוק – האם הדברים

בירור הרצון – איך לדעת למה אני רוצה דברים מסוימים? כאשר אנו רוצים לדעת את שורש הרצון – דהיינו, איך נוצר הרצון – אחת הדרכים לעשות זאת היא לברר למה אנו רוצים את הרצונות היומיומיים שלא ברור לנו מדוע אנו חפצים בהם. דרך אותם רצונות יומיומיים ננסה לגלות את שורש הרצון ומהותו. נשאלת השאלה: כאשר

פרשת ויצא: איזו ברכה גדולה יותר — ילדים או התכלית האמיתית שמאחוריהם? כולנו יודעים עד כמה חזקה כמיהת האימהות לילדים בתורה. אצל כל האימהות אנו רואים שהדבר החשוב ביותר עבורן הוא זכות ההולדה. רחל זועקת: “הָבָה־לִּי בָנִים וְאִם־אַיִן מֵתָה אָנֹכִי“ (בראשית ל’, א). שרה אומרת: “הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה’ מִלֶּדֶת; בֹּא נָא אֶל־שִׁפְחָתִי — אוּלַי

חקר וגילוי האמת או בעצם חקר וגילוי השקר? האם חקר האמת הוא באמת חקר האמת – או שאולי מדובר למעשה בחקר השקר? כלומר, האם תהליך של הטלת ספק וחיפוש האמת אינו אלא תהליך של חיפוש השקר וזיהויו? ניקח לדוגמה מצב שבו מתעוררת בעיה ואנו מנסים לפתור אותה באמצעות חקירה ובירור האמת. האם אפשר לראות את

אהבה ושנאה – האם חייבים לאהוב וחייבים לא לשנוא? השאלה האם חייבים לאהוב ולא לשנוא היא שאלה עמוקה, שיש לה כמה מובנים. ראשית, יש לברר האם מדובר בשאלה עקרונית כללית, או בשאלה על מקרה מסוים. כאן הדיון הוא עקרוני: האם כשם שבני אדם מעדיפים את הטוב על פני הרע, כך בהכרח יעדיפו אהבה על פני

האם יש סיבה לקיום העולם? כל דבר יש לו סיבה, וכאשר חוקרים את השאלה מהי הסיבה של כל הסיבות, עומדות בפנינו שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שלכל סיבה יש סיבה אחרת הקודמת לה, עד אין-סוף. המשמעות של אפשרות זו היא שבעצם אין סיבה לעולם, משום שאין סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה כעל הסיבה הראשונית –

מי לא מוטרד מהמלחמה עם איראן? שלושה סוגי אנשים שלא מוטרדים מהמלחמה – למה הם לא דואגים? עכשיו יש מלחמה עם איראן וכולם מרוכזים במלחמה הזאת – מה יהיה, איך היא תגמר ומתי, מה יהיו תוצאותיה. יש כאלה שלא מוטרדים כי אין שום השלכות למלחמה הזאת ולתוצאותיה על החיים שלהם, כי הם חושבים שהמלחמה ותוצאתה,

אלוהים בחיים: שלוש דרכים לראות את קדושת המאורעות היומיומיים יש אנשים, כאשר הם באים ללמוד את ספרי הקודש הכתובים, עושים זאת מתוך ביטול וענווה. הם מבינים שכתבי הקודש הם אמת חלוטה וטוב מוחלט, גם אם במבט ראשון הם נראים כלא טובים, כלא נכונים. אם משהו לא ברור להם, הם מניחים שכנראה הם אינם מבינים את

סיפור מי מרה – המציאות רעה או המבט שלך? בפרשת בשלח מופיע סיפור מי מרה. עם ישראל מגיע למקום שנקרא מרה, אך אינו יכול לשתות ממימיו כי הם מרים. הקב”ה מורה למשה לקחת עץ ולהשליך אותו למים, וכתוצאה מכך, המים המרים הופכים למתוקים. ניתן לראות בכך תהליך רוחני: האדם מגיע לעולם הזה, מקום שנראה לו