פסיכולוגיה

השאלה הייתי פעם בקבוצה מסוימת של אנשים והרגשתי בדידות. זו הייתה קבוצה של צעירים שייחסתי להם ערך רב ורציתי להשתייך אליהם. לעומת זאת, בפעם אחרת הייתי בקבוצה של אנשים מבוגרים יותר, ולא הרגשתי בדידות, או שהרגשתי בדידות פחותה. לקבוצה זו ייחסתי פחות ערך מאשר לקבוצה הראשונה. השאלה היא: מדוע בקבוצה הראשונה, קבוצת הצעירים שייחסתי לה […]

אחדות – מהם הגורמים לחוויית אחדות? ראובן: חלמתי חלום שבו אני נמצא בחוויה של אחדות, שבה כל המציאות היא חוויה שלי, ואני מדמיין שהכול הוא אני. למשל, אני חולם שאמי היא יצירה של המחשבות שלי; את הזוגיות שלי אני חושב וחולם – הכול נובע ממני, ואין דבר מלבדי. ובחלום אני מפחד לגלות ולחשוף שהכול הוא

חינוך והורות: סליחה, אשמה ומה שביניהן – לסלוח או להאשים? כיצד מתמודדים עם סוגיית הסליחה ורגשות האשמה של הורים בחינוך ילדים? איך הורים יכולים להימנע מלהאשים את עצמם במה שנתפס בעיניהם ככישלון חינוכי, וכיצד הם יכולים לסלוח לעצמם? מן הצד השני – כיצד ילדים (גם כאלו שגדלו) יכולים לסלוח להוריהם, להשתחרר מהטינה ולא להאשים אותם

קללות – איך להתמודד עם קללות? איך להתמודד עם מי שאומר לך “אתה לא יהודי”? שאלות רבות עולות כאשר אנו חווים פגיעה מילולית: איך לא להיפגע שמקללים אותך? ואיך להתמודד עם מישהו שמעליל עליך שאתה לא יהודי? בעיקרון, הפגיעה מתרחשת כאשר ישנה התנגדות לרצון – כאשר הקללה פוגעת במשהו שחשוב לאדם, בין אם מדובר במשהו

הבנה וסבל – האם הבנת המציאות מונעת סבל? באופן פשוט, הקשר בין הבנת המציאות לסבל אינו קשר חד-ערכי אלא רב-ערכי. כלומר, יכול להיות שהבנת המציאות דווקא תגרום לסבל; כגון אדם שמבין שהוא חולה, אשר יסבול יותר מאשר מי שאינו מבין שהוא חולה. מצד שני, יכול להיות גם שהבנת המציאות תמנע את הסבל; כגון אם אדם

איך לשחזר חוויה? על חוויות, סמים ומה שביניהם שאלה: אדם נטל סמים וחווה חוויה טובה. כעת הוא רוצה לשחזר את אותה החוויה ללא שימוש נוסף בסמים. האם ניתן לשחזר חוויה כזו ללא האמצעי החיצוני? ואם כן, כיצד? מהן העובדות ומהם הפירושים? העובדה: הוא חווה חוויה מסוימת. הרצון: הוא רוצה לשחזר את החוויה הזו. דוגמה: אדם

אמונה – האם אנחנו באמת יכולים להאמין בכל דבר? אנשים יכולים להאמין בכל דבר. מה הכוונה ב”כל דבר”? הכוונה היא לכל דבר כפשוטו, לכל רעיון ממש, ללא יוצא מן הכלל. יכולים להאמין באלים השולטים בעולם. יכולים להאמין שחוטים אדומים מביאים מזל טוב לחיים. יכולים להאמין בכל רעיון, גם כזה שאינו עולה על הדעת. גם בדבר

מי שחווה חוויה טובה באמצעות שימוש בסמים, מה קרה שם? האם אפשר לשחזר את אותה חוויה ללא הסמים? ראשית כול, צריך לבדוק עד כמה החוויה הזאת אכן טובה: האם רוצים אותה באופן קבוע? האם יש בה רק יתרונות או גם חסרונות? והאם אותם יתרונות הם זמניים? הרבה פעמים מרגישים חוויה טובה רק באופן זמני, משום

אם המטרה היא להביא ילדים זה מובן. אבל אם לא, אז למה? התשובה הפשוטה היא: כי זה מהנה. אבל רגע, למה זה מהנה בכלל? יתרה מזו, אם ההנאה הייתה נובעת רק מהפעולה עצמה, לא היו כל כך הרבה הבדלים והעדפות: עם מי, מתי, איך, איפה וכמה, וכולי. כל שכן, שהמגע הפיזי כשלעצמו הוא ניטרלי, ואינו

ביאור השאלה: אם אנשים מקיימים יחסי אישות כדי להביא ילדים, הדבר מובן. זו הדרך הטבעית והנפוצה ביותר להולדה, ולכן כאשר איש ואישה רוצים ילדים, טבעי שישתמשו באמצעי זה. אלא שכאן עולה השאלה: אם זו אינה המטרה, מדוע אנשים מקיימים יחסי אישות? יש מי שמניח שהרצון להביא ילדים הוא חלק מהטבע, ולכן אינו שואל מדוע קיים

טענה: מאחר שהחלטות האדם הן תוצר של מכלול המחשבות שלו, ומה שמבדיל בין אדם אחד לאחר הוא ההבדל בין מכלול המחשבות, לכן אם היו לנו המחשבות של אנשים אחרים היינו מתנהגים וחושבים בדיוק כמותם, ואם להם היה את מכלול המחשבות שלנו הם היו בדיוק כמונו. השאלה היא האם זה באמת נכון. כלומר, האם נכון שהחלטות

השאלה עצמה מניחה הנחת יסוד: שאנשים צריכים לחשוב בהיגיון. ועל בסיס הנחה זו נשאלת השאלה מדוע אנשים חושבים שלא בהיגיון? אך האם הנחת היסוד הזאת נכונה? מי קבע שאנשים חייבים לחשוב בהיגיון? ואולי כלל אין חובה כזו? לעיתים זו מחשבה ילדותית במקצת, ההנחה שכולם צריכים לחשוב כפי שאני חושב. אך מי אמר שאחרים חייבים לחשוב

רגע לפני ששואלים למה אנשים לא חושבים בהיגיון, צריך לשאול שאלה פשוטה יותר: מי אמר שהם צריכים לחשוב בהיגיון? ואולי בכלל מדויק יותר לשאול: לא למה הם לא חושבים בהיגיון, אלא למה הם לא חושבים כמו שנראה לי הגיוני. אבל גם כאן עולה שאלה: מי אמר שהם צריכים לחשוב כמוני? האמת הפשוטה היא שגם אני

שכל ורגש – למה לא מרגישים את מה שמבינים?   הרבה פעמים יש התאמה מלאה בין ההבנה השכלית לחוויה הרגשית. אבל יש מקרים שבהם אדם מבין בשכל משהו אחד, ובכל זאת אינו מרגיש את מה שהוא מבין. השאלה היא: ממה נובע הפער הזה בין ההבנה השכלית לבין ההרגשה? לדוגמה: מי שסובל מפחד מסוים, מבין בשכל

אהבה ושנאה – האם חייבים לאהוב וחייבים לא לשנוא? השאלה האם חייבים לאהוב ולא לשנוא היא שאלה עמוקה, שיש לה כמה מובנים. ראשית, יש לברר האם מדובר בשאלה עקרונית כללית, או בשאלה על מקרה מסוים. כאן הדיון הוא עקרוני: האם כשם שבני אדם מעדיפים את הטוב על פני הרע, כך בהכרח יעדיפו אהבה על פני

הטלת ספק בקיום האני מהי הטלת ספק בקיום האני? מה משמעותה של השאלה “האם ניתן להטיל ספק בקיומו של האני”? ומה פירוש הדבר להטיל ספק בקיום עצמי? אפשר להעלות ספק גם בדברים בסיסיים בהרבה: למשל, האם יש לי חמש אצבעות או ארבע? לעיתים נכון יותר להתחיל בספקות בסיסיים, שקל יותר לבדוק את אמיתותם, ורק לאחר

מה המלחמה גורמת לאדם לגלות על עצמו? מה קורה כשאני מול המציאות? זה מקביל למאבק של איראן נגד ישראל והמערב, מההיבט שבו אני איראן, והמציאות שמולי היא ישראל והמערב. מנקודת מבט זו, כאשר אני מבין שהאפשרות הריאלית מצד איראן היא להיכנע או למות, אבל האפשרות לנצח היא לא ריאלית, אז צריך לוותר עליה. מצב שבו

מיומנות מוטורית – האם היא כרוכה במיומנות נפשית? למשל, מיומנות של כתיבה או מיומנות של מצמוץ, כמו ניגון בפסנתר – האם זו מיומנות מוטורית פיזית בלבד, או שתלויה גם במיומנות מחשבתית רצונית? למשל, כאשר לוקחים חומר שאינו תלוי באדם, כמו רכב, הגומי נעשה גמיש בגלל שינוי פיזי בפלסטיק ולא קשור למנטלי. השאלה היא מה קורה

אהבה תמידית נסתרת או אהבה גלויה מדי פעם? בחומש פקודים (במדבר), פוקדים את ישראל מספר פעמים בתחילת הספר ובסופו. מה מטרת המפקד? רש”י בתחילת הפרשה כותב: “מתוך חיבתן לפניו, מונה אותם כל שעה.” אחרי חטא העגל, מונה אותם כדי לדעת מניין הנותרים. וזוהי לשונו: “מִתּוֹךְ חִבָּתָן לְפָנָיו, מוֹנֶה אוֹתָם כָּל שָׁעָה. כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, מְנָאָם. וּכְשֶׁנָּפְלוּ

האם אפשר לשנות רגשות רק באמצעות הרצון, ללא שום פעולה נוספת? ראשית, הנחת היסוד של השאלה היא שהרגשות הם תוצאה של סיבות. כלומר, אם אדם מרגיש את רגשותיו באופן אקראי, אז ברור שהרצון להיות שמח לא יכול ליצור את המצב של שמחה – שכן אם האדם יהיה שמח או לא, זהו תהליך אקראי לחלוטין. לכן,

מה הגורם לשוני בערכים ולהעדפות של אנשים? קיים הסבר הטוען כי הכול נובע מהתניות במוח של אנשים. לפי הסבר זה, ההתניות הן הגורם לשוני בערכים ולהבדלים בהעדפות בין חברות שונות, או אף באותה חברה עצמה בין תקופות שונות. עם זאת, על הסבר זה עולות מספר שאלות: מדוע ההתניות של קבוצה אחת הן מסוג מסוים, ואילו

פרדוקס האפשרויות: מדוע יותר אופציות גורמות ליותר סבל ואיך להתמודד עם זה? אדם שיש לו עבודה ומציעים לו עבודה חדשה עם שכר גבוה יותר מהעבודה הנוכחית – איך ייתכן שהוא יסבול מהאפשרות החדשה? הרי לכאורה מצבו השתפר, כי עד כה הייתה לו רק אפשרות אחת להתפרנס, וכעת יש לו יותר מאפשרות אחת. אם כך, איך

אכזבה – איך להימנע מאכזבות ולהתמודד איתן בחיים? אכזבה היא אחת החוויות הקשות בחיי האדם, עד כדי כך שאנשים רבים נמנעים מפעולות והחלטות מחשש להתאכזב. השאלה היא כיצד ניתן לקבל החלטות ולפעול ללא פחד מאכזבות. אכזבה היא תוצאה של אירוע שלילי שאדם לא יודע להתמודד איתו. אם לאדם לא יקרו אירועים שליליים, או אם כאשר