בחירה חופשית

בין הורים לילדים: אשמה וסליחה, יושר וחוסר יושר ישנם אנשים ששינו מדרך אבותיהם ובחרו לעצמם דרך חיים אחרת. אנשים אלה מתרעמים על כך שהוריהם לא קיבלו את הדרך שבה בחרו, אך מנגד, כאשר ילדיהם שלהם בוחרים בדרך אחרת השונה מדרכם – הם מסרבים לקבל אותם. האם הורים אלה נוהגים בחוסר יושר ועושים איפה ואיפה? האם […]

רצון ופעולה – האם הרצון מחייב פעולה? האם יש פעולה ללא רצון? בעיקרון, הרצון והפעולה הם שני מושגים נפרדים, שכל אחד מהם עומד בפני עצמו. משום כך, נראה על פניו כי יכולה להתקיים פעולה ללא רצון, כפי שיכול להתקיים רצון ללא פעולה. כך, למשל, אנו יכולים לראות אדם המשתוקק לאכול אך אינו אוכל בפועל –

מחלוקת והסכמה – למה רק אם מבינים למה צודקים, מבינים שטועים? הרבה פעמים כאשר אנו רוצים להסביר למישהו שהוא טועה, אנו מסבירים לו למה הוא טועה, למה מה שהוא חושב זה לא נכון וכולי. אך לפעמים כדאי לנסות שיטה אחרת, והיא: להסביר לו למה הוא צודק. רק אם מסבירים לו למה הוא צודק, והוא יבין

אחדות המציאות: מבט על טוב, רע ומה שביניהם מהי אחדות והאם היא טובה? למושג “אחדות” הקשרים רבים: אחדות בעם, אחדות בין ניגודים (טוב ורע) או אחדות בין המינים. במאמר זה נעסוק באחדות כללות המציאות. מהי משמעותה, והאם היא מייצגת מצב חיובי או שלילי? מהות אחדות המציאות במובנה הפשוט, אחדות המציאות היא המצב שבו הכל הופך

טענה: מאחר שהחלטות האדם הן תוצר של מכלול המחשבות שלו, ומה שמבדיל בין אדם אחד לאחר הוא ההבדל בין מכלול המחשבות, לכן אם היו לנו המחשבות של אנשים אחרים היינו מתנהגים וחושבים בדיוק כמותם, ואם להם היה את מכלול המחשבות שלנו הם היו בדיוק כמונו. השאלה היא האם זה באמת נכון. כלומר, האם נכון שהחלטות

אדם עשוי להרגיש משועבד כאשר אומרים לו מה לעשות. לעיתים הוא מגיב לכך דווקא בסירוב, מתוך רצון לברוח מתחושת השעבוד. אך לא פעם, גם כאשר הוא מסרב, מתוך רצונו שלא לעשות את מה שנאמר לו, הוא עדיין ממשיך להרגיש משועבד. כלומר, בשני המצבים הוא חווה שעבוד: כאשר הוא עושה את מה שאומרים לו, הוא מרגיש

אדם רוצה להיות חופשי ולכן הוא לא עושה מה שאומרים לו. אבל אז הוא מגלה שגם הרצון שלו לא לציית משעבד אותו. כלומר, או שהוא משועבד לאחרים, או שהוא משועבד לעצמו. אבל אולי הבעיה עמוקה יותר: לא מי שולט בו, אלא עצם זה שיש בו רצון שמפעיל אותו. כי גם כאשר הוא עושה את רצונו,

יש כאלה שאומרים שאין שליטה על המחשבות, ורק על המעשים והדיבורים יש שליטה, ולכן לא שייך לצוות על המחשבות. האם באמת אין שום שליטה על המחשבות? יש כאלה שאומרים: גם אם נאמר שאין שליטה על המחשבות, עדיין יש שליטה על מחשבות התלויות במעשים ודיבורים. כלומר, באמצעות עשייה או הימנעות ממעשים ודיבורים מסוימים ניתן לעורר או

האם הרעיון שלפיו יש שליטה על הפעולות אך אין שליטה על המחשבות הוא נכון? התשובה תלויה בשאלה מי אחראי על הפעולות. אם המחשבות הן האחראיות על הפעולות, ועל המחשבות אין שליטה, ואם המחשבות מחייבות את הפעולות – אזי בהכרח שגם על הפעולות אין שליטה, בדיוק כפי שאין שליטה על המחשבות, שהרי הפעולות הן תוצר של

יש הטוענים: על הפעולות יש שליטה, אך על המחשבות אין. אבל אם הפעולות נובעות מהמחשבות – איך ייתכן שתהיה שליטה על הפעולה בלי שליטה על המחשבה? אולי נאמר שיש גורם נוסף – הרצון. אך גם כאן עולה שאלה: האם הרצון עצמו הוא כמו מחשבה? ואם כן – גם עליו אין שליטה. מכאן מתברר: הכול תלוי

אם יש בחירה חופשית על המעשים – הרי שהיא חלה גם על המחשבות היוצרות את המעשים, ולא רק על המעשים. ואם אין בחירה חופשית על המחשבות – הרי שאין בחירה גם על המעשים הנובעים מהן. אם כך, מה גורם לאנשים לחשוב שאין בחירה על המחשבות, אך יש בחירה על המעשים? לכאורה, מהי השאלה בכלל? הרי

יש הטוענים: על המחשבות אין לנו בחירה, אבל על המעשים כן. אבל אם המחשבה מובילה לפעולה – איך ייתכן שיש בחירה על הפעולה בלי בחירה על המחשבה? ואם אין בחירה על המחשבה – גם הפעולה כבר מוכרעת. לכן בסופו של דבר אין דרך לחלק: או שיש בחירה על הכול – או שאין בחירה כלל.

מה הכוונה שאדם מקבל החלטה באופן חופשי? האם קיימת באמת החלטה חופשית? איך ניתן להבחין בין החלטה חופשית להחלטה שמוגבלת על ידי גורמים שונים? לאדם יש תחושה שעל חלק מהדברים הוא מקבל החלטות מתוך בחירה חופשית, אך על חלק מהדברים הוא פועל פחות מתוך בחירה, או אפילו ללא בחירה בכלל. דוגמאות לבחירה חופשית: למשל, אדם

בחירה חופשית חלקית – מהי? האם היא אפשרית? המונח “חלקית” יכול להתפרש בשתי דרכים בהקשר זה: ביחס למעשה מסוים –  האם בחירה מסוימת יכולה להיות “חלקית”? כאן התשובה היא שאין מצב של בחירה חלקית לגבי מעשה קונקרטי, או שאדם בוחר באותה פעולה, או שלא. אין מצב ביניים שבו הוא “חלקית בוחר”. ביחס לקטגוריות שונות של

בחירה חופשית ומערכת המשפט – האם מערכת המשפט סבורה שיש בחירה חופשית? האם זו הוכחה שיש בחירה חופשית? נתחיל מהפשוט אל המורכב, עצם העובדה שמערכת המשפט סבורה שיש בחירה חופשית אינה מהווה הוכחה בשום פנים ואופן לכך שיש או אין בחירה חופשית. זה רק אומר שהיא מאמינה שיש בחירה חופשית, ואמונה זו יכולה להיות נכונה

בחירה חופשית – הרי יש אינטואיציה חזקה לכולנו שיש בחירה חופשית, ולמה זו אשליה? כאשר אנו דנים אם יש או אין בחירה חופשית, יש כאלה שמביאים ראיה לכך שיש לנו אינטואיציה לגבי קיומה של בחירה חופשית, לכן, לדעתם, זו לא שאלה, כי ברור שיש בחירה חופשית, הרי אנו מרגישים שיש לנו בחירה חופשית. אז למה

בחירה חופשית – האם יש בחירה חופשית לרצון עם סיבה? האם יש בחירה חופשית לרצון ללא סיבה? האם יש בחירה חופשית לפעולה עם סיבה? האם יש בחירה חופשית לפעולה ללא סיבה? אם האני הוא סיבת הרצון, האם האני בוחר? אם האני הוא סיבת הרצון עם סיבה, האם זו הוכחה לבחירה חופשית? אם האני הוא סיבת

בחירה חופשית – האם יש בחירה כאשר יש רק אפשרות אחת? אם יש מצב שיש רק אפשרות אחת, לא שייך לבחור. בחירה שייכת רק כאשר יש לפחות שתי אופציות ואז בוחרים אחת על פני השנייה. אבל במציאות שבה יש רק אפשרות אחת, לא שייכת בחירה חופשית. כמו שאמר החכם: “כִּי בְּאֶחָד אֵין שַׁיָּך בְּחִירָה” (ליקוטי

בחירה חופשית – מי לא יכול להסיר אחריות ולומר שלא הוא בחר לעשות? הראשון הוא אלוהים, כיון שהוא הראשון ואין מישהו לפניו, לא יוכל לומר שזה לא הוא. איך בכל זאת הראשון, אלוהים, יכול להסיר אחריות ולומר שזה לא הוא עשה? אם אלוהים לא רוצה לקחת אחריות, איך בכל זאת הוא יכול להסיר אחריות? אולי

בחירה חופשית – מהי ההגדרה של בחירה חופשית? מה ההבדל בין חופש הרצון לחופש הבחירה? כאשר אנו בודקים את השאלה האם יש בחירה חופשית לאדם, אנו יכולים לעסוק בשני מישורים. הראשון הוא כאשר הרצון נתון ביד האדם כפי שהוא, ואנו שואלים האם וכמה יש לו יכולת לממש את רצונו. אם הוא יכול לממש את כל

בחירה חופשית – האם אדם זז מעצמו? האם אדם שונה מדומם? האם אדם זז מעצמו? ומהי הבחירה החופשית אם כל פעולה שלנו תלויה בתנאים חיצוניים? השאלה הזו נוגעת במורכבות של הקיום האנושי, במערכת היחסים בין הרצון, המודעות והתנועה העצמית. אם נתחיל בשאלה הפשוטה: האם אבן זזה מעצמה? ההבנה הראשונית היא שלא. אבן לא זזה מעצמה.

שכל ורגש – למה לא מרגישים את מה שמבינים?   הרבה פעמים יש התאמה מלאה בין ההבנה השכלית לחוויה הרגשית. אבל יש מקרים שבהם אדם מבין בשכל משהו אחד, ובכל זאת אינו מרגיש את מה שהוא מבין. השאלה היא: ממה נובע הפער הזה בין ההבנה השכלית לבין ההרגשה? לדוגמה: מי שסובל מפחד מסוים, מבין בשכל

אהבה ושנאה – האם חייבים לאהוב וחייבים לא לשנוא? השאלה האם חייבים לאהוב ולא לשנוא היא שאלה עמוקה, שיש לה כמה מובנים. ראשית, יש לברר האם מדובר בשאלה עקרונית כללית, או בשאלה על מקרה מסוים. כאן הדיון הוא עקרוני: האם כשם שבני אדם מעדיפים את הטוב על פני הרע, כך בהכרח יעדיפו אהבה על פני

שליטה על הרצון – האם היא אמיתית או אשליה? ואם זו אשליה – מהי אותה אשליה? אנו צריכים לבאר: מהי שליטה? מהו רצון? ומהי אשליה? ורק לאחר מכן לראות אם שליטה ברצון היא אשליה או אמת. ראשית נגדיר מהי שליטה. כאשר אנו אומרים שאנו שולטים על כלב – מה המשמעות של זה? איך אנו יודעים

איך להתמודד עם פחד להשתגע? איך להתמודד עם הפחד לאבד שליטה? דבר ראשון, האם כרגע  יש  בחירה חופשית, א ם לחשוב או לא לחשוב? האם יש בחירה חופשית על מה לחשוב ועל מה לא לחשוב או שמא גם כרגע אין בחירה חופשית על מה לחשוב ועל מה לא לחשוב? ואם כן יש בחירה חופשית על

האם ההבחנה בין דברים מחייבת את חוויית הבחירה? האם ייתכן שאדם ידע להבחין בין דברים – ולא תחול בו כלל חוויית בחירה? ראשית, עלינו להגדיר: מהי “חוויית בחירה”? הגדרה פשוטה: חוויית בחירה היא התחושה שאדם מרגיש שהוא בוחר או אינו בוחר. השאלה היא – האם הכוונה שלא תהיה חוויית בחירה במאה אחוז או רק באופן

האם אפשר לשנות רגשות רק באמצעות הרצון, ללא שום פעולה נוספת? ראשית, הנחת היסוד של השאלה היא שהרגשות הם תוצאה של סיבות. כלומר, אם אדם מרגיש את רגשותיו באופן אקראי, אז ברור שהרצון להיות שמח לא יכול ליצור את המצב של שמחה – שכן אם האדם יהיה שמח או לא, זהו תהליך אקראי לחלוטין. לכן,

דמוקרטיה או דיקטטורה – מה עדיף? המסקנה הסופית היא שלכל אחת מהשיטות יש יתרונות וחסרונות. היתרון שבדמוקרטיה הוא שלא נותנים את הסמכות לאדם אחד בלבד, שהרי מי יודע מהם האינטרסים שלו? ייתכן שאכפת לו רק מעצמו, והוא יפעל בניגוד לאינטרס הציבורי. מן הצד השני, אם נלך לפי השיטה הדמוקרטית – שלטון העם או שלטון הרוב

בחירה חופשית: אשליה או מציאות? דיון בשאלת קיומה של בחירה חופשית טענה: אין בחירה חופשית, כי כל פעולה שאני עושה נובעת מסיבות שקדמו לה. הסיבות להחלטותיי נמשכות אחורה עד אינסוף או נעצרות בנקודה מסוימת, אך בשני המקרים קיים משהו שמכתיב אותי – יש סיבה שגרמה לי לעשות את מה שעשיתי, גם אם אני מרגיש שבחרתי

מה היה חטא אדם הראשון? ט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות, הוא זמן מצוין לדבר על אחד העצים המפורסמים ביותר – עץ הדעת טוב ורע. בספר בראשית מסופר שאדם הראשון אכל מעץ הדעת טוב ורע, ובעקבות כך גורש מגן עדן. אם אנחנו רוצים לדעת האם גם אנחנו “אכלנו” מעץ הדעת טוב ורע, איך נוכל לבדוק זאת?