פרדוקס

משמעות, שלילה ופרדוקס: האם מציאות של דבר אחד בלבד היא אפשרית? מבוא: שאלת היחידות והפרדוקסליות האם לרעיון שקיים רק משהו אחד במציאות יש משמעות לוגית, או שמא מדובר ברעיון פרדוקסלי מטבעו? ניסוח אחר: אם רק הצבע הלבן קיים במציאות, או לחלופין רק הצבע השחור, האם עצם קיומם הבלעדי מבטל את היכולת שלהם להיות קיימים כמושגים […]

מיהו אלוהים? מהן הבעיות והפתרונות בהגדרות של אלוהים? אחד הנושאים החשובים ביותר שעוסקים בהם בהקשר של אלוהים הוא נושא שרבים נוטים להתעלם ממנו, אף על פי שהוא החשוב והיסודי ביותר: עצם ההגדרה של מיהו אלוהים. בגלל שהמושג “אלוהים” הוא מושג מופשט ואינו מוחשי, קשה לבני אדם להבין אותו ולהגדיר אותו במדויק. קושי זה מתעצם עוד

מיהו אלוהים האמיתי? מהי אחדות אמיתית? שאלות יסוד: מהי אחדות מוחלטת? מהי אחדות פרדוקסלית? מהי אחדות שאינה שכלית? מהו פרדוקס אמיתי, והאם יש הבדל בין פרדוקסים שונים? האם ‘אין הבדל בין יש לאין’ ו’לא יודע כלום באופן מוחלט’ הם אותו הדבר? הסבר ראשון טוען ששני הרעיונות הללו זהים לחלוטין, מכיוון ששניהם מובילים לאותו הפרדוקס: הקביעה

סיבתיות ואקראיות – כיצד מושגי הקצה מתלכדים לדבר אחד? קיים רעיון הגורס כי לא ניתן להסביר את המציאות או לטעון כי היא מורכבת אך ורק מסיבתיות מוחלטת, או אך ורק מאקראיות מוחלטת. לפי רעיון זה, אם נטען שבמציאות קיימת רק אקראיות או רק סיבתיות – הרי ששני המושגים הללו יאבדו את משמעותם ויחדלו מלהתקיים. כאשר

שיגעון וחכמה – כיצד יש להתייחס לשיגעון? ראשית לכל, הגדרת דבר מה כשיגעון או כחכמה תלויה במידה רבה בעיני המתבונן, שכן תופעה מסוימת בעיני האחד יכולה להיחשב כחכמה עמוקה, ובעיני השני כטירוף ושיגעון. יחד עם זאת, יכול להיווצר מצב של שיגעון אמיתי מצד עצמו, אשר הבריות כולן יחשבו בטעות שהוא חכמה גדולה. כפי שכתב רבי

“הכול אחד והכול טוב” – האמנם? כולנו שומעים לפעמים את המשפט הרוחני הזה, אבל האם עצרנו פעם לחשוב מה זה באמת אומר? מהי בכלל “אחדות”, והאם היא באמת תמיד “טובה”? אם נפרק את זה פילוסופית, יש שני סוגים שונים לחלוטין של אחדות שמבלבלים ביניהם. בואו נעשה סדר: האחדות השכלית (ההגיונית) כאן אין פרדוקסים. ההגדרה פשוטה:

אחדות – מהי אחדות, האם היא טובה, ומהי המשמעות של “הכול אחד והכול טוב”? ישנם שני סוגים של אחדות: אחדות שכלית: אחדות שאין בה פרדוקסים, והגדרתה היא שבמציאות קיים רק דבר אחד בלבד, ואין שום דבר נוסף מלבדו. אחדות פרדוקסלית: אחדות שבה גם דברים מנוגדים וסותרים חוסים תחת אותה אחדות, כלומר, אחדות הניגודים. לדוגמה, לפי

מיהו אלוהים האמיתי? מהו פרדוקס מתן תורה, ומהו ההבדל בין אלוהים “מצידו” ל”מצידנו“? הדתות טוענות שלאלוהים יש רצונות, מצוות, ומושגים של טוב ורע. אבל איך זה ייתכן? איך שייכים אצל הבורא מושגים כאלו, וכיצד ייתכן שיש שכר ועונש? אחת התשובות המקובלות היא ההבחנה בין מה שקיים “מצידו” לבין מה שקיים “מצידנו”: מצידנו (מצד התפיסה שלנו):

פרדוקסים — “אני חושב, משמע אין סתירה”: על בסיס הידיעה האנושית הנחת היסוד הבסיסית של המחשבה האנושית היא שלא יכול להיות פרדוקס במציאות. בכל מחשבה ומחשבה שאדם חושב, הוא מניח מראש שאין פרדוקס, שכן מה שמאפשר לנו לדעת משהו הוא המחשבה שלא תיתכן סתירה. כי אם הידיעה לא שוללת את היפוכה, לא ניתן לדעת האם

ניתוח שאלות פרדוקסליות – מה קורה לנו בראש כשנוצרת סתירה? כאשר ישנן שאלות של סתירה ושאלות פרדוקסליות, יש להבין את המצב שאליו נקלע האדם בעקבות השאלה: מהו המצב הפרדוקסלי, ומהו השלב שבו שרוי האדם לאחר שמצא פרדוקס? לדוגמה, אדם יודע את הידיעות הבאות ונקלע למצב פרדוקסלי: ידיעה ראשונה: A נכון. ידיעה שנייה: B נכון. ידיעה

יש דברים שהידיעה שלהם וההשגה שלהם הן אחת. כלומר, עצם הידיעה היא כבר ההשגה. אם כן, לא ניתן לדעת אותם מבחוץ, ולא ניתן לצייר אותם מבלי להיות כבר בתוכם. אם ניישם זאת על ימות המשיח, מתקבלת סתירה חריפה: מצד אחד – כדי לצפות, צריך לצייר. מצד שני – אם הציור אמיתי, הרי שכבר השגת; ואם

לכל אחד יש ציור של ימות המשיח, כיד הדמיון הטובה עליו או כיד השכל הטוב עליו. אך לא נדע באמת איך יהיו עד שיהיו. הרבה אנשים מדמים את ימות המשיח כשינוי המצב הנוכחי ושיפור מצבם למשהו אחר, שנראה להם שיהיה טוב יותר. אך אילו היו מתבוננים מעט, היו מבינים מיד שאין באותם ציורים וציפיות שלמות

חוסר איזון מתרחש כאשר אדם נוטה אל הקצה של צד מסוים. דוגמה לכך היא הנטייה להיות קמצן קיצוני או פזרן באופן מוחלט. איזון רגיל, מצד שני, הוא להיות באמצע – קצת מזה וקצת מזה: מעט פזרן ומעט קמצן. האיזון המושלם, לעומת זאת, הוא להיות גם פזרן גמור וגם קמצן גמור בו-זמנית.

קיימים שני מצבים מרכזיים.המצב הראשון הוא להיות עם שכל – לדעת, להבין ולהיות חכם באמצעות החשיבה. לשכל יש דרגות ורמות שונות.המצב השני הוא העדר שכל – חוסר יכולת להבין ולדעת את הדברים המתרחשים בחיים. השאלה היא: מה קשה יותר לאדם – להיות חסר שכל, או להיות בעל שכל? התשובה היא: תלוי.אם מדובר בהפחתה מסוימת של

וודאות בקיום העצמי – האם היא קיימת? יש הסבורים כי הדבר היחיד שוודאי במציאות הוא הקיום העצמי. מנגד, יש הטוענים כי דעה זו שגויה, שכן כדי להכיר בקיום העצמי, חייבת להתקיים הכרה בישות שאינה “אני” (ה”אחר”) ובישות “מקיפה” המכילה את האני ואת השונה ממנו. לפי גישה זו, אדם אינו יכול לדעת שהוא קיים מבלי לדעת

פרדוקס העלמת האגו יש פרדוקס בנוגע ליכולת להעלים את האגו, כי כל העלמות של האגו נעשית על ידי האגו ותלויה באגו. לכן, אי אפשר להעלים את האגו על ידי האגו באופן אובייקטיבי. מי ששולט בהעלמות האגו הוא האגו עצמו, ולכן כל העלמות של האגו היא משחק עצמי של האגו. כל עוד האגו נעלם מכוח האגו

חקר וגילוי האמת או בעצם חקר וגילוי השקר? האם חקר האמת הוא באמת חקר האמת – או שאולי מדובר למעשה בחקר השקר? כלומר, האם תהליך של הטלת ספק וחיפוש האמת אינו אלא תהליך של חיפוש השקר וזיהויו? ניקח לדוגמה מצב שבו מתעוררת בעיה ואנו מנסים לפתור אותה באמצעות חקירה ובירור האמת. האם אפשר לראות את

פרדוקס: יש סיבה ואין סיבה האם זהו פרדוקס לטעון שלכל הדברים יש סיבה – חוץ מדבר אחד? כלומר, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה, אך לאותו דבר אחד אין סיבה – האם אכן מדובר בפרדוקס? כך למשל הטענה: “לכל הדברים חייבת להיות סיבה, אבל לאלוהים אין סיבה.” האם כאן יש סתירה פנימית? מצד אחד נאמר

אמת וסיבתיות – האם כל דבר יכול להיות אמיתי בלי סיבה? לפעמים יש לנו דברים שאנחנו בטוחים בהם – בלי שום סיבה. אבל אז עולה השאלה: אם אני מצדיק אצל עצמי אמיתות מסוימות בלי סיבה, האם אני צריך גם להצדיק אצל אחרים דברים שהם מאמינים בהם בלי סיבה, גם אם בעיניי זה בכלל לא הגיוני?

סיבה וודאות – האם צריך סיבה כדי להיות בטוחים במשהו? המושכלות הראשונות נכונות מפני שכך אנו מרגישים. אין להן סיבה חיצונית. לדוגמה: כאב הוא רע – פשוט מפני שכאב הוא רע. למה אנחנו לא רוצים שיכאיבו לנו? ככה. אין סיבה למה לא לרצות כאב. עוד דוגמה: מי אמר שאנחנו בכלל רואים משהו? אולי איננו רואים

אמת אמיתית ואמת מדומה – מעשה “יין הונגרי“ באחד מסיפורי המעשיות של רבי נחמן מסופר על עגלון שהוביל יין הונגרי מקורי. העגלון ביקש לטעום מבעל היין את אותו יין, ובעל היין נתן לו לטעום. כאשר הגיע העגלון לפונדק והגישו להם יין, כולם שתו ושיבחו את היין, ואמרו שהוא יין הונגרי. אך העגלון, שכבר טעם את

שקר ואמת: מה באמת מלמד אותנו תהליך החקירה? האם תהליך של שינוי מחשבות על ידי חקירה של מהי האמת זהה לתהליך של שינוי מחשבות באמצעות בירור מהו השקר? כאשר אדם עובר תהליך שבו הוא מטיל ספק בדעותיו הקודמות, חוקר ובודק את אמיתותן, אנו נוטים לראות בתהליך זה מאמץ כן להגיע אל האמת. אך האם תהליך

האם יש דבר כזה סתירה במציאות? ואם כן – מה זה אומר? בואו נחשוב רגע: האם ייתכן שבמציאות יש דברים שהם סותרים? למשל – שדבר אחד יהיה גם קיים וגם לא קיים באותו זמן ובאותו מקום? ניקח דוגמה פשוטה: מישהו אומר שיש לו כסף בכף היד, ובאותו רגע גם אין לו כסף שם. זה נשמע

עדות – האם יש עדות שחייבת להיות אמת? אמת, שקר והפרדוקס שביניהם                                     טיעון: אם אנשים מספרים על אירוע בלתי אפשרי בעליל, סימן שהוא אכן קרה באמת. האם טיעון זה נכון? במאמר זה ננסה להסביר מדוע טיעון זה נכון, ומדוע הוא אינו נכון. הסבר התומך בנכונות הטיעון: אנשים לא ישקרו על אירועים בלתי אפשריים בעליל, כי