כללי

מה ההבדל בין חוק הגיוס של משה רבינו לחוק הגיוס של היום? נתחיל קודם כל במשותף: אצל משה רבינו, שתי שבטים וחצי רצו לשבת בעבר הירדן ולא להשתתף במלחמה על כיבוש הארץ. גם כאן, חלק מעם ישראל לא רוצים להשתתף במאמץ המלחמתי הצבאי. בחוק גיוס של משה רבינו היו סנקציות כלכליות: אם תלחמו, תקבלו נחלה

מה הגורם לשוני בערכים ולהעדפות של אנשים? קיים הסבר הטוען כי הכול נובע מהתניות במוח של אנשים. לפי הסבר זה, ההתניות הן הגורם לשוני בערכים ולהבדלים בהעדפות בין חברות שונות, או אף באותה חברה עצמה בין תקופות שונות. עם זאת, על הסבר זה עולות מספר שאלות: מדוע ההתניות של קבוצה אחת הן מסוג מסוים, ואילו

סוגי שאלות – כשהתשובה לא מסתדרת: האם זה ספק או קושי רגשי? מה ההבדל בין השאלה “לא מסתדרת לי” לשאלה “האם זה נכון”?   לפעמים אדם מבין משהו או מוצא תשובה לשאלה, אך התשובה וההבנה אינן מספקות אותו, והוא אינו מצליח להסביר לעצמו מדוע. במצב כזה, הוא עשוי לשאול: “למה העניין לא מסתדר לי?” למעשה,

מבוי סתום בחקירה – איך להתגבר על מבוי סתום בבירור האמת?   כאשר מגיעים למבוי סתום בתהליך חקירה או בירור, יש לפעול בשיטתיות כדי להתמודד עם הקושי. ראשית, יש לבדוק האם כל השלבים שהובילו לנקודה זו הובהרו במלואם. האם נעשה בירור יסודי של כל הנושאים הרלוונטיים עד לנקודת המבוי הסתום? אם במבט ראשון הכול נראה

סוגי שאלות – מהי ההבחנה בין שאלות אובייקטיביות לסובייקטיביות? בחיינו קיימים דברים סובייקטיביים, כלומר כאלה התלויים בתחושה האישית והפנימית שלנו. מנגד, יש דברים אובייקטיביים, שהם נכונים מטבעם וניתנים לאימות על ידי כולם. הבחנה זו קיימת גם בעולם השאלות שאנו שואלים – ישנן שאלות סובייקטיביות וישנן שאלות אובייקטיביות. כאשר אנו שואלים שאלות סובייקטיביות, התשובות אמורות להיות

מתי נכון לסמוך על מישהו בלי לבדוק את מה שהוא אומר? מתי כדאי להסתכל על הקנקן ולא על מה שיש בו? ומתי אפשר לקבל את דברי אדם מבלי לבדוק אותם? אפשר לסמוך על מישהו בלי שנבדוק את מה שהוא אומר, יש מקרים שבהם אנחנו עשויים להסתמך על הקנקן (האמירה עצמה) ולא על תוכן הדברים. זה

בחירה חופשית – מהם שני היסודות שבהם תלויה הבחירה החופשית?  עניין אחד שאנו בודקים לגבי יכולת הבחירה של האדם הוא מרכיב הרצון – האם הרצון נמצא בשליטתו של האדם, או שהוא כפוי עליו. המרכיב השני הוא יכולת מימוש הרצון. לכן, גם אם לאדם תהיה שליטה מוחלטת ברצונותיו – כלומר, שהוא יוכל לרצות כל דבר או

האני, השלם והאחר: על תפיסת המציאות והבחנותיה בכל חוויה של תחושת “אני” מוכרח שתהיה הבדלה כלשהי. במצב רגיל, לכל ישות יש שני דברים שהם “לא היא”: הישויות האחרות שאינן הישות עצמה. השלם – כלל הישויות, הכולל הן את ה”אני” והן את שאר הישויות. אצל האדם, קיימים שני דברים שאינם “הוא”: הדברים האחרים הקיימים לצידו. כלל

איך למצוא שמחה בכל מצב? שתי טכניקות שיעזרו לך להרגיש טוב יותר  שמחה אינה תלויה בהכרח בנסיבות חיצוניות, אלא בגישה שלנו לחיים. קיימות שתי דרכים עיקריות שבעזרתן ניתן לשמור על שמחה גם במצבים מאתגרים: הסחת דעת והחלפת מחשבות – במקום להתמקד במחשבות שליליות שמעכירות את מצב הרוח, ניתן לסלק אותן על ידי הסחת הדעת, שכחה

מה עלינו לעשות כדי להיגאל? כאשר עם ישראל היו משועבדים במצרים ורצו להיגאל, הם לא ידעו מה עליהם לעשות כדי לזכות בגאולה. כפי שנאמר: “וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה“ (יחזקאל ט”ז, ז’)—חסרי זכויות ומעשים שיביאו להם גאולה. ואז אמר להם הקב”ה: “וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי“ (יחזקאל ט”ז, ו’)—בזכות שני דמים תזכו לגאולה: דם

הפשטת רעיונות – איסור טומאת כוהנים בתורה: מהו הרעיון המובע? כאשר מלמדים את פרשיות התורה, אפשר ללמד את הכתובים ואת הרעיונות הכתובים כפי שהם, וזהו. אך אפשר גם לנסות למצוא את המהות של הרעיון הפשוט שכתוב בפרשה וללמד את מהותו. ואם המהות של הרעיון מהפרשה מופשטת מדי ולא מתאימה ללומדים, ניתן לקחת את הרעיון המופשט

סבל – מהו מקור הסבל? הסבל מלווה את האדם לאורך חייו ומתבטא בצורות מגוונות, אך מהו המקור העמוק שגורם לאדם לסבול? הגישה הפשוטה: הגישה הפשוטה גורסת שהסבל נובע מאירועים שליליים במציאות, כמו מחלות, מחסור בכסף, או תקריות בלתי נעימות אחרות. על פי גישה זו, כל עוד קיימים אירועים מסוג זה, האדם ימשיך לסבול. לכן, אנשים

שאלות – איך לשאול שאלות בצורה מוחשית? לעיתים עוסקים בשאלות עיוניות ותאורטיות, אך קשה לאנשים להתחבר אליהן. השאלה היא: כיצד ניתן להפוך שאלות עיוניות לשאלות בעלות משמעות לכל אחד ואחד? איך ניתן לגרום לכך שהשאלות יהיו מוחשיות, ברורות יותר, קלות יותר להבנה, ובעלות רלוונטיות לחייהם של העוסקים בהן? כל זאת, במטרה שלא יתייחסו אליהן כשאלות

פרשת וארא: שני גילויים – הטבע ומעל לטבע “וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם” (שמות ו’, ג’) שני גילויים של אלוהים במציאות: האחד, דרך הטבע וחוקיו. השני, מעל הטבע ולפני חוקי הטבע. שני שמות ה’ מבטאים את שני הרעיונות הללו: שם “שדי” ושם “הוויה”. שם “שדי” מבטא

המבט של מנהיג אמיתי על המצב בהווה – שתי נקודות מבט על הרגע כאשר אדם נקלע למצב מסוים בחיים ובא לשפוט אותו, יש שתי דרכים לשפוט את אותו רגע: האחת, בהשוואה לרגעים אחרים מהעבר ומההווה; והשנייה, ביחס לתכלית הסופית של המציאות. אנשים רגילים שופטים את הרגע בהשוואה למקרים אחרים בחייהם בעבר. בהתאם לאירועים אחרים שקרו,

מה לעשות במקרה של טעות או מרמה בחתימת עסקה? אם נתקלתם בטעות או מרמה במהלך חתימת עסקה, עם אישור תשלום בכרטיס אשראי, והחברה מסרבת לבטל את העסקה, הנה מספר צעדים שניתן לנקוט: 1. הודעה לחברת האשראי על שימוש ללא אישור במקרה של חשד להונאה, ניתן להודיע לחברת האשראי על שימוש בכרטיס ללא אישור. במצב זה,

בחג חנוכה מפרסמים את נס חנוכה. רוצה לתת איזה רעיון על הניסים. ישנם שני סוגי ניסים. סוג אחד של נס, נס הבא מצד הדמיון והעדר שכל. הסוג השני של הניסים, הם, ניסים הבאים מצד גדלות השכל ועומקו. כאשר אדם משתחרר מכל דמיונותיו ומחשבות השווא שלו, זוכה לשכל טהור ואז מגלה את הניסים האמיתיים. רוב כל

מחלוקת היא חלק מעצם הקיום של כל חברה אנושית באשר היא, ואפילו קיום העולם תלוי בה; כפי שכתב רבי נחמן” : וְדַע, כִּי מַחֲלקֶת הִיא בְּחִינוֹת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, כִּי עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַל יְדֵי חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ”ל, כִּי בְּלא זֶה הָיָה הַכּל אֵין סוֹף, וְלא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ”ל”. בחברה שעבורה  האמת היא ערך

תיקון העבר ותיקון העתיד ימי בין המצרים המתחילים בי”ז בתמוז ומסתיימים בתשעה באב. אמורים להיות כמו הימים הנוראים. אמורים להיות, ימי תשובה כמו הימים הנוראים. ימי חשבון נפש כמו הימים הנוראים. ימי סליחה ומחילה כמו הימים הנוראים. וכן דומים להם באווירה הכללית, בהתחזקות רוחנית, בהתגברות של תפילה, תשובה, צדקה, ומעשים טובים. אם כך, אז מה

איך לחגוג את  ההפסד? איך  לנצח בהפסד? איך לחגוג את הכישלון? איך לנצח בהפסד? תגובת ארגון חמאס לתוצאות המלחמה עם ישראל, מעורר להתבוננות על מושגי הפסד וניצחון, האם תגובת חמאס למכות שספג הרס רב ומוות של עשרות בני אדם ופצועים רבים, הרבה יותר מהנזקים ומהפגיעה שהוא  גרם לישראל. לכאורה הנתונים מלמדים שהמאזן הוא חד משמעית

שיחות הרן ג, מעלת התשובה, מהי תשובה? ליקוטי מוהרן ח”א ו, תשובה וכבוד, תשובה וקיום, כבוד מלכים וכבוד אלוהים, כבוד מלכים עם כבוד אלוהים, תשובה ואגו, תשובה ובטחון, היחס לשררה, שררה וכבוד, כבוד ושררה, ועוד…