אמונה

מיהו אלוהים? מהן הבעיות והפתרונות בהגדרות של אלוהים? אחד הנושאים החשובים ביותר שעוסקים בהם בהקשר של אלוהים הוא נושא שרבים נוטים להתעלם ממנו, אף על פי שהוא החשוב והיסודי ביותר: עצם ההגדרה של מיהו אלוהים. בגלל שהמושג “אלוהים” הוא מושג מופשט ואינו מוחשי, קשה לבני אדם להבין אותו ולהגדיר אותו במדויק. קושי זה מתעצם עוד […]

תגובה על המאמר “אמיתות התורה שבעל פה“ בעקבות המאמר “אמיתות התורה שבעל פה“, קיבלתי את התגובה הבאה: “רעיון זה נכון. בלי התורה שבעל פה לא היה לך שמץ של מושג אילו פרשיות לכתוב, כיצד לכתוב אותן, כיצד להכין את בתי התפילין והרצועות, וכיצד להניח תפילין. כל זה כלל אינו כתוב בתורה. האם אתה רוצה להיות

טעמי מצוות וחשבונות ההשגחה – מצידו ומצידנו בבואנו לדון בטעמי המצוות ובדרכי ההשגחה האלוהית, עלינו לחלק את הנושא לשלושה רבדים נפרדים, המובחנים זה מזה במקורם ובמידת השגתם על ידי האדם. א. הרובד הראשון: טעמים וחשבונות מצד ה’ (הרובד הנסתר) הרובד הראשון כולל את טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה כפי שהם מצד ה’ יתברך עצמו. אלו הם

טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה: בין דעת אדם לדעת עליון א. האם ניתן לדעת את טעמי המצוות? האם אנו מסוגלים לרדת לסוף דעתו של המצווה? האם יש למצוות טעם הגיוני שמשקף את האמת המוחלטת? במסורת היהודית ישנן שלוש גישות מרכזיות: הגישה הרציונליסטית: לכל המצוות כולן ישנו טעם הגיוני ותועלתי. גישת הרמב”ם (שמונה פרקים, פ”ו): ישנה חלוקה

טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה: בין דעת אדם לדעת עליון א. האם ניתן לדעת את טעמי המצוות? עיסוק נרחב קיים בהגות היהודית סביב שאלת טעמי המצוות: האם אנו מסוגלים לרדת לסוף דעתה של המצוה? האם יש למצוות טעם הגיוני שאנו יכולים לתפוס בשכלנו, והאם הטעמים הללו משקפים את האמת המוחלטת? במסורת היהודית ניתן למצוא כמה גישות

מוסר: מהו מוסר? האם יש מוסר אובייקטיבי, ומהו המקור שלו? המוסר מבוסס ביסודו על מושגי הטוב והרע. מי שחושב ועושה טוב נחשב לאדם מוסרי, ומי שעושה וחושב רע נחשב לאדם שאינו מוסרי. מידת מוסריותו של האדם נקבעת בהתאם למידת הטוב והרע שהוא עושה וחושב: ככל שמידת הטוב שהוא חושב ועושה גדולה יותר, כך הוא נחשב

השגחה וחוקי טבע ישנן שתי פרשיות בתורה שעל פניו אינן נראות קשורות זו לזו, אך חכמינו זיכרונם לברכה קושרים אותן בקשר הדוק. הפרשה האחת היא פרשת מלחמת עמלק, שבה נאמר: “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק” (שמות יז, יא). הפרשה השנייה היא פרשת נחש הנחושת, שניתן לעם בעקבות מגפת

מיהו אלוהים האמיתי? מהו פרדוקס מתן תורה, ומהו ההבדל בין אלוהים “מצידו” ל”מצידנו“? הדתות טוענות שלאלוהים יש רצונות, מצוות, ומושגים של טוב ורע. אבל איך זה ייתכן? איך שייכים אצל הבורא מושגים כאלו, וכיצד ייתכן שיש שכר ועונש? אחת התשובות המקובלות היא ההבחנה בין מה שקיים “מצידו” לבין מה שקיים “מצידנו”: מצידנו (מצד התפיסה שלנו):

מאמר ליום ירושלים: האם זיהוי קדושת המקום הוא טבעי או על־טבעי? לכבוד יום ירושלים, נרצה לברר עניין של קדושת המקום. האם אפשר להבחין בין מקום קדוש למקום שאינו קדוש, ואם כן, כיצד אפשר להבחין בכך? ירושלים נחשבת קדושה, וארץ ישראל נחשבת קדושה. השאלה היא: האם זיהוי מקום קדוש הוא טבעי או על־טבעי? כלומר, אם נסתכל

פרשת בהר – תכלית השמיטה: זכירת היחס הנכון לארץ ישראל מצוות השמיטה המופיעה בפרשת בהר כוללת טעמים רבים. יש לה טעמים אגרונומיים, ויש לה גם טעמים חברתיים, כגון ערך השוויון החברתי ודאגה לחלש. אך אפשר להסביר טעם נוסף למצוות השמיטה על פי הפסוק הבא המופיע בפרשה: “וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים

אל אחד או אלים רבים? ההוכחה לאחדות האל בבואנו לבחון את הכוחות המניעים את המציאות, אנו ניצבים בפני שאלה יסודית: האם הכוח המניע את התופעות השונות, הגשם, השמש, החולי והבריאות, הוא כוח אחד ויחיד, או שמא מדובר במערכת של כוחות נפרדים? מוסכם על הכל שישנו “משהו” המניע את המציאות, אך המחלוקת היא על מהותו: האם

אלוהים – מהי ההוכחה לקיומו? נקודת המוצא שלנו פשוטה: אני קיים, והעולם קיים. מתוך קיום זה עולה השאלה המתבקשת – מה מניע את העולם? האם המציאות פועלת מכוח עצמה, או שמא היא מונהגת על ידי כוח חיצוני לה? כשאנו מתבוננים בעולם, אנו מבחינים במאפיין יסודי אחד: השינוי. עובדה היא שדברים קיימים, ועובדה היא שהם משתנים

השגחה פרטית: הגדרות, משמעויות ובחינה לוגית המושג “השגחה פרטית” שגור מאוד בשפה, אך קיימות לו הגדרות ופרשנויות רבות. במאמר זה נסקור את המובנים העיקריים של המושג ונבחן את אחד מהם בראי ההיגיון. שלוש רמות של השגחה פרטית ניתן לחלק את מושג ההשגחה לשלוש גישות מרכזיות: השגחה טוטאלית על הפרטים: אלוהים משגיח על כל פרט ופרט

השגחה פרטית – מהי השגחה פרטית והאם ישנה? ישנו שימוש רווח במושג “השגחה פרטית”, אך צריך לדעת שיכולות להיות לו הגדרות ומשמעויות רבות. במאמר זה נציג את המובנים העיקריים של המושג, ולאחר מכן נבחן אחד מהם ונשאל האם הוא קיים או איננו. משמעות אחת של השגחה פרטית היא שעל כל דבר ודבר אלוהים משגיח. כלומר,

קבלה מול פילוסופיה: שתי דרכים להבנת המציאות – מבט לל”ג בעומר הקבלה, כשמה כן היא – דבר שמקבלים. כלומר, ידע על המציאות שבא בקבלה מן השמים. רש״י מסביר את ההבדל בין חכמה, בינה ודעת כך: ״וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה״ (שמות ל״א, ג׳). רש״י שם מפרש: חכמה – ״מה שאדם שומע

קבלה ופילוסופיה – מה בין קבלה לפילוסופיה? ל״ג בעומר הקבלה, כשמה כן היא, דבר שמקבלים. ידע על המציאות שמגיע בקבלה מן השמים. רש״י מסביר את ההבדל בין חכמה, תבונה ודעת: ״חכמה – מה שאדם שומע מאחרים ולמד. תבונה – מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד. דעת – רוח הקודש״. רש״י, שמות ל״א, ג׳. לפי תפיסת

פרשת אמור: שלוש נקודות מבט על אובדן ואבלות בתחילת פרשת אמור, התורה מציגה מערכת דינים מורכבת בנוגע לטומאת מת ואבלות, המחלקת את החברה לשלוש דרגות. הדין בפרשה כהן הדיוט: מותר לו להיטמא ולהתאבל רק על ששת קרוביו הראשונים: אביו, אמו, בנו, בתו, אחיו ואחותו הבתולה. חז”ל למדו מהמילה “לשארו” כי עליו להתאבל גם על אשתו.

אמונה – האם אנחנו באמת יכולים להאמין בכל דבר? אנשים יכולים להאמין בכל דבר. מה הכוונה ב”כל דבר”? הכוונה היא לכל דבר כפשוטו, לכל רעיון ממש, ללא יוצא מן הכלל. יכולים להאמין באלים השולטים בעולם. יכולים להאמין שחוטים אדומים מביאים מזל טוב לחיים. יכולים להאמין בכל רעיון, גם כזה שאינו עולה על הדעת. גם בדבר

האם לאלוהים יש גוף? בין פשט המקרא לבין ההיגיון האם לאלוהים יש גוף ודמות הגוף? ומה הכריח את חכמי ישראל לומר שאלוהים אינו גשמי, למרות התיאורים הרבים בתורה שנראים לכאורה כסותרים זאת? עדות המקרא מול דרך ההיגיון מי שקורא בתורה כפשוטה יכול להתרשם שלאלוהים יש דמות וגוף. הוא מתואר כמי שמדבר כבן אדם: “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים

האם לאלוהים יש גוף? כשקוראים בתנ”ך, קל לקבל את הרושם שלאלוהים יש דמות אנושית. פסוקים כמו “נעשה אדם בצלמנו” או תיאורים שבהם אלוהים מדבר ורואה, גורמים לנו לדמיין ישות בעלת גוף. אולם כשמפעילים את ההיגיון, התמונה משתנה. הסיבה לכך פשוטה: גוף הוא דבר מוגבל, הוא תופס מקום, משתנה וסופי. אם נתאר את אלוהים כבעל גוף,

זו אחת השאלות המטלטלות ביותר — אך גם אחת המוטעות ביותר, כאשר אינה נבחנת עד היסוד. השאלה הזו נשענת על הנחה סמויה: שאלוהים מובן דרך הקטגוריות האנושיות שלנו. האדם מדמה את האל מתוך עצמו — ואז שופט אותו לפי אותם דימויים. אם יש לאדם רגשות — הוא מניח שגם לאלוהים יש רגשות. אם הוא חש

לכל אחד יש ציור של ימות המשיח, כיד הדמיון הטובה עליו או כיד השכל הטוב עליו. אך לא נדע באמת איך יהיו עד שיהיו. הרבה אנשים מדמים את ימות המשיח כשינוי המצב הנוכחי ושיפור מצבם למשהו אחר, שנראה להם שיהיה טוב יותר. אך אילו היו מתבוננים מעט, היו מבינים מיד שאין באותם ציורים וציפיות שלמות

הרמב”ן, בסוף פרשת בא, פורס את משנתו וכותב שכל העולם הוא נס ואין בו שום טבע. לדעתו, עיקר ושורש האמונה הוא להכיר שכל העולם וחוקיו מתנהלים בצורה ניסית לחלוטין על ידי הרצון החופשי של אלוהים; ברצונו החוקים ייקבעו וברצונו החוקים יתמידו כפי שהם. וכך לשונו של הרמב”ן (שמות י”ג, ט”ז): “ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם

הטבת חלום – מה מהותה, ומה טוב יותר מהטבת חלום? הטבת חלום מקורה בתלמוד, והיא נועדה לאדם שחלם חלום רע ונפשו עגומה עליו. אדם כזה מיטיב את חלומו בפני שלושה מרעיו. עיקרה של הטבת חלום הוא המפגש בין החולם לבין המטיבים, שבמהלכו אומרים לו שהחלום שחלם הוא חלום טוב, ושגם תוצאותיו יהיו טובות. האמירה הזו

חנוכה – מה באמת קרה בנס פך השמן? נס פך השמן של חנוכה הוא סיפור המסופר בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, דף כא). לאחר ניצחון החשמונאים על היוונים, כאשר חזרו לחנוך את בית המקדש, מסופר שמצאו רק כד אחד של שמן טהור, שבימים רגילים היה בו כדי לדלוק יום אחד בלבד. נעשה נס, ובמקום שידלוק יום

אמונה באלוהים ובמצוות – האם יש דבר כזה “אגנוסטיקן דתי”? “בעיניי, כל דיון על הוכחות לקיום האל מגיע לבעיית ההגדרה… ולכן היעדר הגדרה הופך את הדיון לבלתי ניתן להכרעה. עמדתי כיום היא אגנוסטית, אבל עדיין אני דתי… האם יש דרך ליישב עמדה כזו בתוך המסגרת ההלכתית והאמונית, או שלדעתך היא סותרת את הבסיס?” רב אחד

פרשת וישלח: אמונה באלוהים והשתחוויה לרשע יעקב אבינו בפרשת וישלח קורא לעשיו “אדוני”, שנאמר: “כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב… וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים” (בראשית ל”ג, ה’-ו’), והוא משתחווה לו מספר פעמים, כפי שנאמר: “וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים”. גם דואג לכך שכל משפחתו תשתחווה לעשיו, שנאמר: “וַתַּגֵּשֶׁן הַשִּׁפְחוֹת… וַתִּשְׁתַּחוּן” (בראשית ל”ג, ו’-ז’). נשאלת השאלה: האם אין גבול

חקר וגילוי האמת או בעצם חקר וגילוי השקר? האם חקר האמת הוא באמת חקר האמת – או שאולי מדובר למעשה בחקר השקר? כלומר, האם תהליך של הטלת ספק וחיפוש האמת אינו אלא תהליך של חיפוש השקר וזיהויו? ניקח לדוגמה מצב שבו מתעוררת בעיה ואנו מנסים לפתור אותה באמצעות חקירה ובירור האמת. האם אפשר לראות את

מה המניע של הדברים? מה הסיבה של המציאות? מה הסיבה של כל האירועים? האם הסיבה מחויבת? האם יש ודאות מוחלטת או רק ודאות יחסית? מה גורם שירד גשם? מה גורם שתהיה סערה? מה גורם לניצחון במלחמה? מה גורם למחלות? מה גורם לכך שאנשים מתים? בקיצור – מה גורם לדברים לקרות? יש הרבה תאוריות לגבי המניע

אמונה – מה יכול לשנות את אמונך? מה יכול לשנות את אמונתך? והאם זו שאלה צודקת? כאשר מתקיים דיון או ויכוח בין אמונות שונות ומנסים לשכנע מישהו, לעיתים קורה כך: מפריכים סיבה אחת – והוא מביא סיבה נוספת; מפריכים גם אותה – והוא מביא עוד סיבה, שוב ושוב. ואז שואלים את המאמין: “האם יש הוכחה

למה אנחנו בובות בתיאטרון של אלוהים? אדם הוא בובה של אלוהים. אלוהים מתכנת אותו אם לחשוב או לא לחשוב, מה לחשוב וכמה לחשוב, אם לרצות או לא לרצות, ומה לרצות וכמה לרצות. מתי להיוולד, מתי למות, איפה להיוולד, באיזו ארץ, לאיזו משפחה, לאיזו אמונה ולאיזו תרבות, ובאיזו תקופה. אם ראובן היה נולד בתקופת האבן, היו

ביטחון והשתדלות –  כיצד יש לנהל את איזון בין ביטחון להשתדלות? יש הרבה בלבול בנושא של ביטחון והשתדלות. הרבה אנשים מסתבכים עם שני מושגים אלה. אז איך נכון להתייחס לצמד המושגים ביטחון והשתדלות? ראשית כל, יש להבין שאלה שני מושגים שיכולים להיות מנוגדים זה לזה. כלומר, ביטחון הוא מצב של חוסר עשייה, ותלות מוחלטת בחסדי

מה המשותף ומה המבדיל בין יאיר גולן לנטורי קרתא? שניהם מאמינים ביהדות. שניהם חדורי שליחות. ושניהם – במובנים מסוימים – אינם “נורמליים” במובן המקובל. אבל יש הבדל מהותי ביניהם: נטורי קרתא מאמינים ביהדות בגישה שמרנית-קיצונית, עד כדי שיתוף פעולה עם אויבי הלאומיות היהודית. עבורם, עצם קיומה של מדינת ישראל הוא כפירה. יאיר גולן, לעומתם, נאמן

האם אפשר להאמין בתורה שבכתב – בלי לקבל את התורה שבעל פה? תנו רבנן: מעשה בנוכרי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו: כמה תורות יש לכם? אמר לו: שתיים – תורה שבכתב ותורה שבעל־פה. אמר לו: שבכתב אני מאמינך, ובשבעל־פה איני מאמינך; גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב. גער בו והוציאו בנזיפה. בא לפני הלל

האם מחלוקת חייבת להוביל לשנאה? אדם שונא מישהו כאשר הוא חושב שאירע לו רע בגלל אותו אדם. לכן, כדי לשנוא את מי שחולק עליו, הוא צריך להאמין שאכן אירע דבר רע, ושהרע הזה נגרם בעטיו של האדם שחלק עליו. ככל שהוא מאמין שנעשה לו רע גדול יותר, וככל שהוא משייך את הסיבה לרע הזה לאדם

שכל ואמונה: האם קיים דבר שמעבר ללוגיקה? למושג “אמונה” שני מובנים עיקריים. המובן הראשון מתייחס למצב שבו אדם מקבל משהו כעובדה נכונה מבלי לבדוק או להבין את ההיגיון שמאחוריה. כלומר, אדם יודע משהו, אך לא תמיד מסוגל להסביר את הבסיס הרציונלי של הידע או האמונה שלו. במובן זה, האמונה היא סוג של “שכל” שמבוסס על

הודיה: הכרה אמיתית או אינטרס אישי? כאשר אנו מודים למישהו על הטובה שעשה עבורנו, עומדות בבסיס ההודיה מספר מטרות שונות. מטרות אלו מגדירות את מהותה של ההודיה ואת הסיבות לכך שאנו מביעים תודה למי שהטיב עמנו. מטרת ההודיה הראשונה: הכרה וידיעה המטרה הראשונה של ההודיה היא הכרה וידיעה שהטובה שקיבלנו תלויה באדם שהטיב עמנו. אמירת

מסורת מול קִדמה: מתי לשמור ומתי לשנות?   רבים שואלים על שמירת מסורת. האם נכון וראוי לשמור על המסורת או לשנותה? התשובה תלויה באופי המסורת ובהקשרה. אם המסורת מועילה וטובה יותר מהחלופות הקיימות, יש לשמור עליה. אך אם חידושים יכולים לשפר את חיינו ולעשותם יעילים וטובים יותר, עדיף לאמץ אותם ולשנות את המסורת בהתאם.  

 אמונה ושכל – איך לא לבלבל ביניהם? יש דברים שאנו יודעים דרך האמונה, מעל השכל, ויש דברים שאנו יודעים דרך ההיגיון והשכל. לפעמים אנחנו עוסקים בנושא שמקורו בשכל, ובמהלך הדיון אנחנו או בן השיח מציגים אותו כאילו הוא נושא אמוני, כלומר מעל השכל. לעיתים קורה ההפך: אנחנו עוסקים בנושא שמקורו באמונה, מעל ההיגיון, ובמהלך הדיון

מתי נכון לסמוך על מישהו בלי לבדוק את מה שהוא אומר? מתי כדאי להסתכל על הקנקן ולא על מה שיש בו? ומתי אפשר לקבל את דברי אדם מבלי לבדוק אותם? אפשר לסמוך על מישהו בלי שנבדוק את מה שהוא אומר, יש מקרים שבהם אנחנו עשויים להסתמך על הקנקן (האמירה עצמה) ולא על תוכן הדברים. זה

מה הייתה רמת הוודאות של הידיעה במעמד הר סיני? קיימות מספר דרכים לרכישת ידיעה: קבלת עדות מאחרים : זוהי רמת הוודאות הנמוכה ביותר, שכן היא מבוססת על מידע שמתקבל מאדם אחר, ללא חוויה ישירה. ידיעה חושית באמצעות ראייה או שמיעה: רמת ודאות גבוהה יותר, הנובעת מתפיסה חושית ישירה של המציאות. ידיעה שכלית באמצעות היסק לוגי:

בין אמונה לרפואה – האם השתדלות רפואית פוגעת בביטחון בה‘? הנה כתוב בתורה: “אני ה’ רופאך”. האם אדם המאמין שאלוהים הוא המרפא אותו, ילך להיעזר ברופאים או לא? האם ריפוי על ידי בשר ודם ותרופות סותר את האמונה כי רופא כל בשר הוא אלוהים? אם נאמר שיש סתירה בין ריפוי על ידי תרופות לבין הביטחון

כולם מאמינים בלי יוצא מן הכלל. גם ה כופרים מאמינים, גם אתאיסטים מאמינים. ולמה אני אומר שגם מי שאומר שהוא לא מאמין הוא כן מאמין? כי השאלה היא במה הוא לא מאמין. הוא לא מאמין באלוהים המדומה. הוא לא מאמין באלוהים אחרים. הוא לא מאמין באלוהים קש שבנה לעצמו. אבל באלוהים האמיתי, באלוהים עצמו –