בחירה חופשית

משמעות, שלילה ופרדוקס: האם מציאות של דבר אחד בלבד היא אפשרית? מבוא: שאלת היחידות והפרדוקסליות האם לרעיון שקיים רק משהו אחד במציאות יש משמעות לוגית, או שמא מדובר ברעיון פרדוקסלי מטבעו? ניסוח אחר: אם רק הצבע הלבן קיים במציאות, או לחלופין רק הצבע השחור, האם עצם קיומם הבלעדי מבטל את היכולת שלהם להיות קיימים כמושגים […]

רצון ופעולה – האם הרצון מחייב פעולה? האם יש פעולה ללא רצון? בעיקרון, הרצון והפעולה הם שני מושגים נפרדים, שכל אחד מהם עומד בפני עצמו. משום כך, נראה על פניו כי יכולה להתקיים פעולה ללא רצון, כפי שיכול להתקיים רצון ללא פעולה. כך, למשל, אנו יכולים לראות אדם המשתוקק לאכול אך אינו אוכל בפועל –

איך לשחזר חוויה? על חוויות, סמים ומה שביניהם שאלה: אדם נטל סמים וחווה חוויה טובה. כעת הוא רוצה לשחזר את אותה החוויה ללא שימוש נוסף בסמים. האם ניתן לשחזר חוויה כזו ללא האמצעי החיצוני? ואם כן, כיצד? מהן העובדות ומהם הפירושים? העובדה: הוא חווה חוויה מסוימת. הרצון: הוא רוצה לשחזר את החוויה הזו. דוגמה: אדם

אחדות המציאות: מבט על טוב, רע ומה שביניהם מהי אחדות והאם היא טובה? למושג “אחדות” הקשרים רבים: אחדות בעם, אחדות בין ניגודים (טוב ורע) או אחדות בין המינים. במאמר זה נעסוק באחדות כללות המציאות. מהי משמעותה, והאם היא מייצגת מצב חיובי או שלילי? מהות אחדות המציאות במובנה הפשוט, אחדות המציאות היא המצב שבו הכל הופך

טענה: מאחר שהחלטות האדם הן תוצר של מכלול המחשבות שלו, ומה שמבדיל בין אדם אחד לאחר הוא ההבדל בין מכלול המחשבות, לכן אם היו לנו המחשבות של אנשים אחרים היינו מתנהגים וחושבים בדיוק כמותם, ואם להם היה את מכלול המחשבות שלנו הם היו בדיוק כמונו. השאלה היא האם זה באמת נכון. כלומר, האם נכון שהחלטות

אדם עשוי להרגיש משועבד כאשר אומרים לו מה לעשות. לעיתים הוא מגיב לכך דווקא בסירוב, מתוך רצון לברוח מתחושת השעבוד. אך לא פעם, גם כאשר הוא מסרב, מתוך רצונו שלא לעשות את מה שנאמר לו, הוא עדיין ממשיך להרגיש משועבד. כלומר, בשני המצבים הוא חווה שעבוד: כאשר הוא עושה את מה שאומרים לו, הוא מרגיש

אדם רוצה להיות חופשי ולכן הוא לא עושה מה שאומרים לו. אבל אז הוא מגלה שגם הרצון שלו לא לציית משעבד אותו. כלומר, או שהוא משועבד לאחרים, או שהוא משועבד לעצמו. אבל אולי הבעיה עמוקה יותר: לא מי שולט בו, אלא עצם זה שיש בו רצון שמפעיל אותו. כי גם כאשר הוא עושה את רצונו,

יש כאלה שאומרים שאין שליטה על המחשבות, ורק על המעשים והדיבורים יש שליטה, ולכן לא שייך לצוות על המחשבות. האם באמת אין שום שליטה על המחשבות? יש כאלה שאומרים: גם אם נאמר שאין שליטה על המחשבות, עדיין יש שליטה על מחשבות התלויות במעשים ודיבורים. כלומר, באמצעות עשייה או הימנעות ממעשים ודיבורים מסוימים ניתן לעורר או

האם הרעיון שלפיו יש שליטה על הפעולות אך אין שליטה על המחשבות הוא נכון? התשובה תלויה בשאלה מי אחראי על הפעולות. אם המחשבות הן האחראיות על הפעולות, ועל המחשבות אין שליטה, ואם המחשבות מחייבות את הפעולות – אזי בהכרח שגם על הפעולות אין שליטה, בדיוק כפי שאין שליטה על המחשבות, שהרי הפעולות הן תוצר של

יש הטוענים: על הפעולות יש שליטה, אך על המחשבות אין. אבל אם הפעולות נובעות מהמחשבות – איך ייתכן שתהיה שליטה על הפעולה בלי שליטה על המחשבה? אולי נאמר שיש גורם נוסף – הרצון. אך גם כאן עולה שאלה: האם הרצון עצמו הוא כמו מחשבה? ואם כן – גם עליו אין שליטה. מכאן מתברר: הכול תלוי

אם יש בחירה חופשית על המעשים – הרי שהיא חלה גם על המחשבות היוצרות את המעשים, ולא רק על המעשים. ואם אין בחירה חופשית על המחשבות – הרי שאין בחירה גם על המעשים הנובעים מהן. אם כך, מה גורם לאנשים לחשוב שאין בחירה על המחשבות, אך יש בחירה על המעשים? לכאורה, מהי השאלה בכלל? הרי

יש הטוענים: על המחשבות אין לנו בחירה, אבל על המעשים כן. אבל אם המחשבה מובילה לפעולה – איך ייתכן שיש בחירה על הפעולה בלי בחירה על המחשבה? ואם אין בחירה על המחשבה – גם הפעולה כבר מוכרעת. לכן בסופו של דבר אין דרך לחלק: או שיש בחירה על הכול – או שאין בחירה כלל.

טענה: ההחלטות של האדם הן תוצר של מכלול המחשבות שלו, ומה שמבדיל בין אדם אחד למשנהו הוא ההבדל במחשבות שיש לכל אחד מהם. לכן, אם היינו יודעים את המחשבות של אנשים אחרים, גם היינו פועלים כפי שהם פועלים, בקבלת החלטות ובהתנהגויות. כמו כן, אם להם היו את המחשבות שלנו, הם היו פועלים בדיוק כמונו. האם

מה הכוונה שאדם מקבל החלטה באופן חופשי? האם קיימת באמת החלטה חופשית? איך ניתן להבחין בין החלטה חופשית להחלטה שמוגבלת על ידי גורמים שונים? לאדם יש תחושה שעל חלק מהדברים הוא מקבל החלטות מתוך בחירה חופשית, אך על חלק מהדברים הוא פועל פחות מתוך בחירה, או אפילו ללא בחירה בכלל. דוגמאות לבחירה חופשית: למשל, אדם

נס וטבע – האם יש הבדל בין מי שתופס את כל המציאות כטבע לבין מי שתופס את המציאות כנס? האם ניתן לדעת את העתיד? עסקנו במקום אחר בתפיסה הסבורה שכל המציאות הטבעית היא כולה נס, ואין כלל חוקי טבע. מנגד, קיימת שיטה הגורסת שהכול פועל אך ורק על פי חוקי הטבע, ואין שום נס בכלל.

בחירה חופשית חלקית – מהי? האם היא אפשרית? המונח “חלקית” יכול להתפרש בשתי דרכים בהקשר זה: ביחס למעשה מסוים –  האם בחירה מסוימת יכולה להיות “חלקית”? כאן התשובה היא שאין מצב של בחירה חלקית לגבי מעשה קונקרטי, או שאדם בוחר באותה פעולה, או שלא. אין מצב ביניים שבו הוא “חלקית בוחר”. ביחס לקטגוריות שונות של

בחירה חופשית ומערכת המשפט – האם מערכת המשפט סבורה שיש בחירה חופשית? האם זו הוכחה שיש בחירה חופשית? נתחיל מהפשוט אל המורכב, עצם העובדה שמערכת המשפט סבורה שיש בחירה חופשית אינה מהווה הוכחה בשום פנים ואופן לכך שיש או אין בחירה חופשית. זה רק אומר שהיא מאמינה שיש בחירה חופשית, ואמונה זו יכולה להיות נכונה

בחירה חופשית – הרי יש אינטואיציה חזקה לכולנו שיש בחירה חופשית, ולמה זו אשליה? כאשר אנו דנים אם יש או אין בחירה חופשית, יש כאלה שמביאים ראיה לכך שיש לנו אינטואיציה לגבי קיומה של בחירה חופשית, לכן, לדעתם, זו לא שאלה, כי ברור שיש בחירה חופשית, הרי אנו מרגישים שיש לנו בחירה חופשית. אז למה

בחירה חופשית – האם יש בחירה חופשית לרצון עם סיבה? האם יש בחירה חופשית לרצון ללא סיבה? האם יש בחירה חופשית לפעולה עם סיבה? האם יש בחירה חופשית לפעולה ללא סיבה? אם האני הוא סיבת הרצון, האם האני בוחר? אם האני הוא סיבת הרצון עם סיבה, האם זו הוכחה לבחירה חופשית? אם האני הוא סיבת

בחירה חופשית – האם יש בחירה כאשר יש רק אפשרות אחת? אם יש מצב שיש רק אפשרות אחת, לא שייך לבחור. בחירה שייכת רק כאשר יש לפחות שתי אופציות ואז בוחרים אחת על פני השנייה. אבל במציאות שבה יש רק אפשרות אחת, לא שייכת בחירה חופשית. כמו שאמר החכם: “כִּי בְּאֶחָד אֵין שַׁיָּך בְּחִירָה” (ליקוטי

בחירה חופשית – מי לא יכול להסיר אחריות ולומר שלא הוא בחר לעשות? הראשון הוא אלוהים, כיון שהוא הראשון ואין מישהו לפניו, לא יוכל לומר שזה לא הוא. איך בכל זאת הראשון, אלוהים, יכול להסיר אחריות ולומר שזה לא הוא עשה? אם אלוהים לא רוצה לקחת אחריות, איך בכל זאת הוא יכול להסיר אחריות? אולי

בחירה חופשית “רק אני מחליט להזיז את היד, לכן יש לי בחירה חופשית”. האמנם? “נניח שאני מחליטה להזיז את היד, ואז להזיז אותה למקום אחר, להפסיק, ושוב להזיז. נראה שיש כאן משהו שונה מסיבות דטרמיניסטיות — משהו רצוני, בחירי, משהו ש“בוער בי”. אני מרגישה שאני מחליטה: האם להפסיק, האם להזיז; ואם לא אחליט — לא

בחירה חופשית – מהי ההגדרה של בחירה חופשית? מה ההבדל בין חופש הרצון לחופש הבחירה? כאשר אנו בודקים את השאלה האם יש בחירה חופשית לאדם, אנו יכולים לעסוק בשני מישורים. הראשון הוא כאשר הרצון נתון ביד האדם כפי שהוא, ואנו שואלים האם וכמה יש לו יכולת לממש את רצונו. אם הוא יכול לממש את כל

בחירה חופשית – האם אדם זז מעצמו? האם אדם שונה מדומם? האם אדם זז מעצמו? ומהי הבחירה החופשית אם כל פעולה שלנו תלויה בתנאים חיצוניים? השאלה הזו נוגעת במורכבות של הקיום האנושי, במערכת היחסים בין הרצון, המודעות והתנועה העצמית. אם נתחיל בשאלה הפשוטה: האם אבן זזה מעצמה? ההבנה הראשונית היא שלא. אבן לא זזה מעצמה.

שליטה על הרצון – האם היא אמיתית או אשליה? ואם זו אשליה – מהי אותה אשליה? אנו צריכים לבאר: מהי שליטה? מהו רצון? ומהי אשליה? ורק לאחר מכן לראות אם שליטה ברצון היא אשליה או אמת. ראשית נגדיר מהי שליטה. כאשר אנו אומרים שאנו שולטים על כלב – מה המשמעות של זה? איך אנו יודעים

למה אנחנו בובות בתיאטרון של אלוהים? אדם הוא בובה של אלוהים. אלוהים מתכנת אותו אם לחשוב או לא לחשוב, מה לחשוב וכמה לחשוב, אם לרצות או לא לרצות, ומה לרצות וכמה לרצות. מתי להיוולד, מתי למות, איפה להיוולד, באיזו ארץ, לאיזו משפחה, לאיזו אמונה ולאיזו תרבות, ובאיזו תקופה. אם ראובן היה נולד בתקופת האבן, היו

מה המלחמה גורמת לאדם לגלות על עצמו? מה קורה כשאני מול המציאות? זה מקביל למאבק של איראן נגד ישראל והמערב, מההיבט שבו אני איראן, והמציאות שמולי היא ישראל והמערב. מנקודת מבט זו, כאשר אני מבין שהאפשרות הריאלית מצד איראן היא להיכנע או למות, אבל האפשרות לנצח היא לא ריאלית, אז צריך לוותר עליה. מצב שבו

האם ההבחנה בין דברים מחייבת את חוויית הבחירה? האם ייתכן שאדם ידע להבחין בין דברים – ולא תחול בו כלל חוויית בחירה? ראשית, עלינו להגדיר: מהי “חוויית בחירה”? הגדרה פשוטה: חוויית בחירה היא התחושה שאדם מרגיש שהוא בוחר או אינו בוחר. השאלה היא – האם הכוונה שלא תהיה חוויית בחירה במאה אחוז או רק באופן

גדרי מלאכת בורר – מהם שני הגדרים הבסיסיים של מלאכת בורר, ומה ההבדל ביניהם?   כדי לדון בברירה, מוכרחים שיהיו לפחות שני דברים. כאשר יש לפנינו רק דבר אחד, לא שייכת כלל מלאכת ברירה – שהרי אין מה להפריד או לברור מתוכו. הברירה חלה רק כאשר קיימים לפחות שני מרכיבים. אך גם כאשר קיימים שני

בחירה – מהם שני התנאים הבסיסיים לבחירה ומה ההבדל ביניהם? כדי לדבר על בחירה, מוכרחים שיהיו שני דברים. כאשר יש לפנינו רק דבר אחד, לא שייכת כלל בחירה – שהרי אין בין מה למה לבחור. הבחירה חלה רק כשיש לפחות שני מרכיבים. אבל גם כאשר קיימים שני דברים, עדיין לא בהכרח שייכת בחירה. תנאי נוסף

סתירות – האם קל יותר להכיל סתירות במופשט או במוחש? השאלה הנידונה במאמר זה היא: האם יכולת הכלת סתירות וניגודים בדברים מופשטים קלה יותר מאשר בדברים ממשיים? ראשית, יש להבחין בין שימוש במושגים “סתירות” ו”ניגודים” לבין שימוש במונחים מדויקים ונכונים יותר: מה שנראה לנו כסותר או מנוגד. ייתכן שהדברים נראים לנו סותרים ומנוגדים, אף שבאמת

חירות ועבדות: ניתוח של חופש במאסר ומחוצה לו הגדרת החופש והעבדות חירות ועבדות הן שתי קצוות של רצף: החופש המוחלט הוא יכולתו של אדם לממש את כל רצונותיו, בעוד העבדות המוחלטת היא חוסר היכולת לממש אף רצון. בין שני הקצוות הללו קיים טווח של חופש יחסי, הנקבע לפי מידת המימוש של רצונות הפרט. ככל שאדם

בחירה חופשית: אשליה או מציאות? דיון בשאלת קיומה של בחירה חופשית טענה: אין בחירה חופשית, כי כל פעולה שאני עושה נובעת מסיבות שקדמו לה. הסיבות להחלטותיי נמשכות אחורה עד אינסוף או נעצרות בנקודה מסוימת, אך בשני המקרים קיים משהו שמכתיב אותי – יש סיבה שגרמה לי לעשות את מה שעשיתי, גם אם אני מרגיש שבחרתי

  הגדרת ישויות, חלוקתן והשפעת הזמן והמקום על זהותן – האם יכול להיות שאני מפעיל את עצמי?   כדי להשיב על שאלה זו, ראשית יש להבין מהו “אני”. האם ה”אני” מורכב או שאינו מורכב? אם ה”אני” אינו מורכב, קשה לראות כיצד הוא יכול לשנות את עצמו. האם ישות שאינה מורכבת יכולה להיות בעלת רצון? יתרה

האם ישות יכולה להפעיל את עצמה? בחינת היכולת של ישויות לשנות את עצמן ואת סביבתן מבוא השאלה האם ישות יכולה להפעיל את עצמה נוגעת ליסודות הפילוסופיה, הפיזיקה והמטאפיזיקה. ומעלה דיונים על טבע השינוי, הסיבתיות והיחסים בין ישויות. כדי להבין את הדיון, נגדיר תחילה את המושגים המרכזיים, הגדרות מדויקות של המושגים המרכזיים יסייעו לנו להבין את