לוגיקה

סוגי שאלות – מה היתרונות והחסרונות בשאלה “למה”? לעיתים שואלים: למה דבר מסוים הוא נכון? השאלה הזו יכולה לעזור להבין הרבה דברים, אך לעיתים יש בה גם חיסרון בבירור האמת. מדוע? משום שהיא מניחה מראש שהדבר אכן נכון, ורק נותר לברר למה הוא נכון – בעוד שבפועל ייתכן שהדבר כלל לא נכון, ואז ממילא אין […]

הטלת ספק מלא וחלקי – כמה היא טובה ויעילה? כאשר אנו עוסקים בהטלת ספק, ישנם שני סוגים: הטלת ספק מלא והטלת ספק חלקי. השאלה היא – האם, וכמה, מועילה הטלת ספק חלקי? בשביל להשיב על כך, ראשית עלינו להגדיר מהי הטלת ספק מלא, ומהי הטלת ספק חלקי. העניין יתבהר בהתאם להגדרות. הטלת ספק מלא היא

הטלת ספק בקיום האני מהי הטלת ספק בקיום האני? מה משמעותה של השאלה “האם ניתן להטיל ספק בקיומו של האני”? ומה פירוש הדבר להטיל ספק בקיום עצמי? אפשר להעלות ספק גם בדברים בסיסיים בהרבה: למשל, האם יש לי חמש אצבעות או ארבע? לעיתים נכון יותר להתחיל בספקות בסיסיים, שקל יותר לבדוק את אמיתותם, ורק לאחר

אמת יחסית ואמת מוחלטת – האם יש אחת בלי השנייה? האם ייתכן קיומה של אמת יחסית מבלי שתהיה אמת מוחלטת? או, בניסוח אחר: האם המושג “אמת יחסית” תלוי מראש בהנחת קיומה של אמת מוחלטת? נראה כי כל דיון באפשרות של אמת יחסית מחייב בירור מוקדם: מהי בכלל “אמת יחסית”? מה משמעותה? כיצד היא מובחנת מאמת

איך לשנות דבר לא הגיוני לדבר הגיוני? הצעד הראשון הוא לנסח את השאלה בצורה הגיונית יותר. הניסוח ההגיוני יותר לשאלה הוא: איך לשנות דבר שנראה לא הגיוני, כך שייראה הגיוני? יש הבדל גדול בין “הגיוני” או “לא הגיוני” לבין “נראה הגיוני” או “נראה לא הגיוני“. דבר לא הגיוני משמעו שהוא לא הגיוני מבחינה אובייקטיבית, כלומר

האם כל יכול יכול להיות גם לא כל יכול? יש טענה שאומרת: כל יכול צריך שיהיה גם לא כל יכול, כי אם לא יהיה לו את המצב שבו הוא לא יכול, אז הוא לא יהיה כל יכול, כי חסר לו דבר – והוא החוסר יכולת. לכן, בשביל שהוא יהיה כל יכול מוחלט, הוא גם צריך

האם, איך, ועד כמה אפשר לסמוך על מקורות המידע – הפנימיים והחיצוניים?   בכל מקרה, כל המידע תלוי באדם עצמו – האם ועד כמה הוא חושב שניתן לסמוך על מקור מידע כלשהו, בין אם מדובר במקורות מידע פנימיים ובין אם מדובר במקורות מידע חיצוניים. מקורות מידע פנימיים כוללים את המוח, הלב, הרגש והאינטואיציה. ומקורות מידע

מיומנות מוטורית – האם היא כרוכה במיומנות נפשית? למשל, מיומנות של כתיבה או מיומנות של מצמוץ, כמו ניגון בפסנתר – האם זו מיומנות מוטורית פיזית בלבד, או שתלויה גם במיומנות מחשבתית רצונית? למשל, כאשר לוקחים חומר שאינו תלוי באדם, כמו רכב, הגומי נעשה גמיש בגלל שינוי פיזי בפלסטיק ולא קשור למנטלי. השאלה היא מה קורה

האם יש דבר כזה סתירה במציאות? ואם כן – מה זה אומר? בואו נחשוב רגע: האם ייתכן שבמציאות יש דברים שהם סותרים? למשל – שדבר אחד יהיה גם קיים וגם לא קיים באותו זמן ובאותו מקום? ניקח דוגמה פשוטה: מישהו אומר שיש לו כסף בכף היד, ובאותו רגע גם אין לו כסף שם. זה נשמע

עדות – האם יש עדות שחייבת להיות אמת? אמת, שקר והפרדוקס שביניהם                                     טיעון: אם אנשים מספרים על אירוע בלתי אפשרי בעליל, סימן שהוא אכן קרה באמת. האם טיעון זה נכון? במאמר זה ננסה להסביר מדוע טיעון זה נכון, ומדוע הוא אינו נכון. הסבר התומך בנכונות הטיעון: אנשים לא ישקרו על אירועים בלתי אפשריים בעליל, כי

האם ייתכנו סתירות במציאות? גבולות הידיעה והכרת ההפכים ההנחה הבסיסית היא שהסתירה אינה אפשרית במציאות – לא קיימת סתירה מוחלטת בשום מציאות. זו הנחת יסוד מהבסיסיות ביותר של התפיסה השכלית. מה שמאפשר למוח לתפוס מציאות כלשהי הוא היכולת להבחין בין שני דברים, והמשמעות של “שניים” היא שדבר אחד אינו השני. כדי לדעת דבר מה, יש

האם אפשר לטעות בזמן? על טעויות בתפיסת עבר, הווה ועתיד האם ייתכנו טעויות בתפיסת הזמן? למשל, לטעות ולחשוב שאירוע שכבר התרחש בעבר עוד עתיד להתרחש בעתיד, או להפך – לחשוב שאירוע עתידי כבר התרחש? ניקח לדוגמה מקרה פשוט: חוב שכבר שולם בעבר. האמת היא שהחוב שולם, אך בטעות אדם סבור שעדיין לא שילם, ושעליו לשלם

         הרמוניה רעיונית: כיצד רעיונות לא בהכרח סותרים                יישוב סתירות באמצעות הבנה שהרעיונות אינם סותרים כאשר מופיעה סתירה בין שני דברים, ניתן ליישב אותה באחת משלוש דרכים: לדחות את אחד הצדדים – כלומר לקבוע שאחד מהם אינו נכון. לדחות את הצד השני – כלומר לקבוע שהשני הוא השגוי. להבין

מבנה בירור שאלת “מתי” עד שורשה כאשר ניצבת בפנינו השאלה מתי לעשות דבר מה מסוים – נניח פעולה, החלטה או בחירה – עולה מתוך כך הנחה סמויה: שיש לעשות את אותו דבר. השאלה “מתי לעשות?” מניחה כבר מראש שיש הכרח או צורך בעשייה. אך האם עצם ההנחה הזאת נכונה? ייתכן שבכלל לא צריך לעשות. כלומר,

סוגי שאלות – שאלות השוואה: מהם החלקים של שאלת ההשוואה?                                                    איך עונים על שאלות השוואה? שני המפתחות לתשובה מדויקת כאשר אנו עונים על שאלת השוואה, בשלב הראשון עלינו להבין את

כנות וחוסר כנות – האם קיים חוסר כנות לא מודע? כנות היא יושר, אמתיות; לא צביעות, לא מניפולטיביות. האם אדם שנשאל “האם עכשיו יום או לילה?” – והאמת היא שעכשיו יום – עונה: “עכשיו לילה”, אבל הוא בטוח שעכשיו לילה? אם כן, פיו וליבו שווים, אף שהדבר מנוגד לאמת. האם הוא נחשב כמי שאינו נוהג

דברים שאינם ניתנים לתפיסה מחשבתית קיימים שני סוגים עיקריים של דברים שהשכל האנושי מתקשה לעכל: דברים הסותרים את חוקי הלוגיקה אלה הם דברים שקיומם בלתי אפשרי מבחינה לוגית. מבחינת אפשרות קיום לוגית, הם בלתי אפשריים לחלוטין. לא רק שאין לנו את היכולת לתפוס אותם מחשבתית, אלא אף לא ניתן לדמיין אותם. דוגמה קלאסית לכך היא

מהו רצונו של אלוהים? חקירה על שלמות ויצירת העולם כדי להבין מהו רצון האלוהים, יש להגדיר תחילה את המושג “אלוהים”, שכן יש לו פרשנויות רבות. במאמר זה, אלוהים מוגדר כמי שמנהל את העולם לאחר ההגדרה, השאלה המתבקשת היא: מהו רצונו של מנהל העולם? רצון האלוהים כהתנהלות העולם  תשובה פשוטה לשאלה זו היא: רצון האלוהים מתבטא

חיפוש האמת – האם הטלת ספק יכולה להרחיק מהאמת? אם אדם מחפש את האמת, ומה שחשוב לו זו רק האמת, האם החשש שהטלת ספק תרחיק אותו מהאמת הוא מוצדק? תלוי איזו אמת הוא מחפש: אם הוא מחפש את האמת האישית שלו או את האמת הכללית. אם הוא רוצה להיצמד לאמת שלו, למה שהוא חושב שהיא

הוכחה ושכנוע בדרך השלילה ובאמצעות סתירה הבדל בין הוכחה לשכנוע: שכנוע יכול להסתמך על מניפולציות או הטעיה, בעוד שההוכחה מבוססת על נכונות אובייקטיבית של טענות. במאמר זה, המונח “שכנוע” מתייחס להוכחה. שאלת המחקר: כיצד לשכנע חולה נפש החושב שרודפים אחריו שדים? ניתן להרחיב שאלה זו גם למקרה של אדם חכם החושב שרודפים אחריו פילים, שכן

תפיסת זמן – מתי אנחנו מתבלבלים בין עבר לעתיד? כאשר עוסקים בתפיסת הזמן, יש להבחין בין שני מרכיבים: האירוע עצמו – התוכן או ההתרחשות. מיקומו על ציר הזמן (עבר, הווה, עתיד). כל אירוע יכול להיות ממוקם על ציר הזמן בעבר, בעתיד, או אף לחבור בין תקופות (למשל, אירוע מתמשך). ההבחנה הבסיסית בין עבר (“אתמול”) לעתיד

דיכוטומיה: מתי היא נכונה ומתי היא כוזבת?   דיכוטומיה היא הצגה של שתי אפשרויות סגורות בלבד, כאילו שאין אפשרויות נוספות מעבר להן. כאשר שתי האפשרויות המוצגות אכן מכסות את כל האפשרויות הקיימות, הדיכוטומיה נחשבת לנכונה. אך אם קיימת לפחות אפשרות נוספת שאינה כלולה בשתי האפשרויות המוצגות, הדיכוטומיה נחשבת לכוזבת. במאמר זה נבחן מדוע, מנקודת מבט

סוגי שאלות – כשהתשובה לא מסתדרת: האם זה ספק או קושי רגשי? מה ההבדל בין השאלה “לא מסתדרת לי” לשאלה “האם זה נכון”?   לפעמים אדם מבין משהו או מוצא תשובה לשאלה, אך התשובה וההבנה אינן מספקות אותו, והוא אינו מצליח להסביר לעצמו מדוע. במצב כזה, הוא עשוי לשאול: “למה העניין לא מסתדר לי?” למעשה,

מבוי סתום בחקירה – איך להתגבר על מבוי סתום בבירור האמת?   כאשר מגיעים למבוי סתום בתהליך חקירה או בירור, יש לפעול בשיטתיות כדי להתמודד עם הקושי. ראשית, יש לבדוק האם כל השלבים שהובילו לנקודה זו הובהרו במלואם. האם נעשה בירור יסודי של כל הנושאים הרלוונטיים עד לנקודת המבוי הסתום? אם במבט ראשון הכול נראה

סוגי שאלות – מהי ההבחנה בין שאלות אובייקטיביות לסובייקטיביות? בחיינו קיימים דברים סובייקטיביים, כלומר כאלה התלויים בתחושה האישית והפנימית שלנו. מנגד, יש דברים אובייקטיביים, שהם נכונים מטבעם וניתנים לאימות על ידי כולם. הבחנה זו קיימת גם בעולם השאלות שאנו שואלים – ישנן שאלות סובייקטיביות וישנן שאלות אובייקטיביות. כאשר אנו שואלים שאלות סובייקטיביות, התשובות אמורות להיות

שאלות לעניין: איך לנסח שאלות ברורות ומדויקות? לפעמים, כששואלים שאלות את עצמנו או אחרים, יש נטייה להוסיף המון רקע והסברים סביב השאלה. שאלות כמו: “למה נוצרה השאלה?”, “איך נוצרה השאלה?”, “מתי התחילה השאלה?”, “מי שמע את השאלה?” ועוד, מוסיפות מידע רב אך לא תמיד חיוני. אם המטרה היא להתמקד במהות השאלה ולשמור על ריכוז, צריך

 אמונה ושכל – איך לא לבלבל ביניהם? יש דברים שאנו יודעים דרך האמונה, מעל השכל, ויש דברים שאנו יודעים דרך ההיגיון והשכל. לפעמים אנחנו עוסקים בנושא שמקורו בשכל, ובמהלך הדיון אנחנו או בן השיח מציגים אותו כאילו הוא נושא אמוני, כלומר מעל השכל. לעיתים קורה ההפך: אנחנו עוסקים בנושא שמקורו באמונה, מעל ההיגיון, ובמהלך הדיון

מתי נכון לסמוך על מישהו בלי לבדוק את מה שהוא אומר? מתי כדאי להסתכל על הקנקן ולא על מה שיש בו? ומתי אפשר לקבל את דברי אדם מבלי לבדוק אותם? אפשר לסמוך על מישהו בלי שנבדוק את מה שהוא אומר, יש מקרים שבהם אנחנו עשויים להסתמך על הקנקן (האמירה עצמה) ולא על תוכן הדברים. זה

וודאות – מה הייתה רמת הוודאות של הידיעה במעמד הר סיני? קיימות מספר דרכים לרכישת ידיעה: קבלת עדות מאחרים: זוהי רמת הוודאות הנמוכה ביותר, שכן היא מבוססת על מידע שמתקבל מאדם אחר, ללא חוויה ישירה. ידיעה חושית באמצעות ראייה או שמיעה: רמת ודאות גבוהה יותר, הנובעת מתפיסה חושית ישירה של המציאות. ידיעה שכלית באמצעות היסק

אני חושב, משמע אני קיים – האם באמת אני חושב, משמע אני קיים? “אני חושב, משמע אני קיים.” ביטוי זה, המזוהה עם הפילוסוף רנה דקארט, נועד להוכיח את אמיתות קיומו של האדם. מטרתו לבחון האם האדם באמת קיים, או שמא קיומו מוטל בספק. המסקנה העולה מביטוי זה היא שאכן האדם קיים, והוכחת הקיום נשענת על

סוגי שאלות – ההבדל בין מילות השאלה “האם” ו”מה” שאלות, מעצם טבען, כוללות הנחות יסוד. כל שאלה מניחה דבר מה, אך יש שאלות עם פחות הנחות יסוד ואחרות שמניחות יותר. כאשר אנו בוחנים את מילות השאלה “האם” ו”מה”, ניתן להבחין שהשאלה “מה” נושאת עמה יותר הנחות יסוד מאשר השאלה “האם”. ההבדל העיקרי בין “האם” ל”מה”

כאשר שואלים שאלה, כל שאלה מניחה הנחות יסוד. אין שאלה ללא הנחות יסוד. עם זאת, יש שאלות שמניחות יותר הנחות יסוד, ויש כאלו שמניחות פחות. לדוגמה, יש שאלה שמתחילה במילת השאלה “האם”, ויש שאלה שמתחילה במילת השאלה “איך”. ההבדל בין שאלת “האם” לשאלת “איך” שאלת “איך” שאלה שמתחילה ב-“איך” מניחה שהדבר הוא אפשרי, ושניתן לבצעו.

מהו תנאי הכרחי? מהו תנאי מספיק? מהו תנאי הכרחי ומספיק? עיסוק בתנאים מצביע על קיומן של לפחות שתי ישויות, והתנאים השונים מסבירים את היחסים בין הישויות. אם יש קשר כלשהו בין שני גורמים. מה יכול ללמד גורם אחד על זולתו. תנאי הכרחי משמעותו כדי שיקרה Y מוכרח שיקרה X לפניו. ואם לא יקרה X לא