יהדות

חידושי תורה – קללה או ברכה? מהם חידושי תורה? מהו הפרדוקס הטמון בהם? מהו המבחן האמיתי של חידוש תורה, וכיצד ניתן לחדש נכון? ומה בין חידושי חז”ל לחידושי הרפורמים? ישנם כמה סוגים של חידושי תורה: חידוש בידע: פירושו לדעת את מה שכתוב אך לא היה ידוע לך קודם לכן. במובן הזה, אדם שלא הכיר את […]

פרשת במדבר – תולדות הנפש: מי הוא אביו האמיתי של האדם? מיהו האדם? האם האדם הוא נפש או גוף? מהו עיקר האדם, הגוף או הנפש? בפרשת במדבר (פרק ג’, פסוק א’) נאמר: “וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה, בְּיוֹם דִּבֶּר ה’ אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי.” על כך מובא בגמרא במסכת סנהדרין (דף י”ט, עמוד ב’): “וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת

מאמר ליום ירושלים: האם זיהוי קדושת המקום הוא טבעי או על־טבעי? לכבוד יום ירושלים, נרצה לברר עניין של קדושת המקום. האם אפשר להבחין בין מקום קדוש למקום שאינו קדוש, ואם כן, כיצד אפשר להבחין בכך? ירושלים נחשבת קדושה, וארץ ישראל נחשבת קדושה. השאלה היא: האם זיהוי מקום קדוש הוא טבעי או על־טבעי? כלומר, אם נסתכל

פרשת בהר – תכלית השמיטה: זכירת היחס הנכון לארץ ישראל מצוות השמיטה המופיעה בפרשת בהר כוללת טעמים רבים. יש לה טעמים אגרונומיים, ויש לה גם טעמים חברתיים, כגון ערך השוויון החברתי ודאגה לחלש. אך אפשר להסביר טעם נוסף למצוות השמיטה על פי הפסוק הבא המופיע בפרשה: “וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים

אל אחד או אלים רבים? ההוכחה לאחדות האל בבואנו לבחון את הכוחות המניעים את המציאות, אנו ניצבים בפני שאלה יסודית: האם הכוח המניע את התופעות השונות, הגשם, השמש, החולי והבריאות, הוא כוח אחד ויחיד, או שמא מדובר במערכת של כוחות נפרדים? מוסכם על הכל שישנו “משהו” המניע את המציאות, אך המחלוקת היא על מהותו: האם

אלוהים – מהי ההוכחה לקיומו? נקודת המוצא שלנו פשוטה: אני קיים, והעולם קיים. מתוך קיום זה עולה השאלה המתבקשת – מה מניע את העולם? האם המציאות פועלת מכוח עצמה, או שמא היא מונהגת על ידי כוח חיצוני לה? כשאנו מתבוננים בעולם, אנו מבחינים במאפיין יסודי אחד: השינוי. עובדה היא שדברים קיימים, ועובדה היא שהם משתנים

השגחה פרטית: הגדרות, משמעויות ובחינה לוגית המושג “השגחה פרטית” שגור מאוד בשפה, אך קיימות לו הגדרות ופרשנויות רבות. במאמר זה נסקור את המובנים העיקריים של המושג ונבחן את אחד מהם בראי ההיגיון. שלוש רמות של השגחה פרטית ניתן לחלק את מושג ההשגחה לשלוש גישות מרכזיות: השגחה טוטאלית על הפרטים: אלוהים משגיח על כל פרט ופרט

השגחה פרטית – מהי השגחה פרטית והאם ישנה? ישנו שימוש רווח במושג “השגחה פרטית”, אך צריך לדעת שיכולות להיות לו הגדרות ומשמעויות רבות. במאמר זה נציג את המובנים העיקריים של המושג, ולאחר מכן נבחן אחד מהם ונשאל האם הוא קיים או איננו. משמעות אחת של השגחה פרטית היא שעל כל דבר ודבר אלוהים משגיח. כלומר,

קבלה מול פילוסופיה: שתי דרכים להבנת המציאות – מבט לל”ג בעומר הקבלה, כשמה כן היא – דבר שמקבלים. כלומר, ידע על המציאות שבא בקבלה מן השמים. רש״י מסביר את ההבדל בין חכמה, בינה ודעת כך: ״וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה״ (שמות ל״א, ג׳). רש״י שם מפרש: חכמה – ״מה שאדם שומע

פרשת אמור: שלוש נקודות מבט על אובדן ואבלות בתחילת פרשת אמור, התורה מציגה מערכת דינים מורכבת בנוגע לטומאת מת ואבלות, המחלקת את החברה לשלוש דרגות. הדין בפרשה כהן הדיוט: מותר לו להיטמא ולהתאבל רק על ששת קרוביו הראשונים: אביו, אמו, בנו, בתו, אחיו ואחותו הבתולה. חז”ל למדו מהמילה “לשארו” כי עליו להתאבל גם על אשתו.

זו אחת השאלות המטלטלות ביותר — אך גם אחת המוטעות ביותר, כאשר אינה נבחנת עד היסוד. השאלה הזו נשענת על הנחה סמויה: שאלוהים מובן דרך הקטגוריות האנושיות שלנו. האדם מדמה את האל מתוך עצמו — ואז שופט אותו לפי אותם דימויים. אם יש לאדם רגשות — הוא מניח שגם לאלוהים יש רגשות. אם הוא חש

נס וטבע – האם יש הבדל בין מי שתופס את כל המציאות כטבע לבין מי שתופס את המציאות כנס? האם ניתן לדעת את העתיד? עסקנו במקום אחר בתפיסה הסבורה שכל המציאות הטבעית היא כולה נס, ואין כלל חוקי טבע. מנגד, קיימת שיטה הגורסת שהכול פועל אך ורק על פי חוקי הטבע, ואין שום נס בכלל.

הרמב”ן, בסוף פרשת בא, פורס את משנתו וכותב שכל העולם הוא נס ואין בו שום טבע. לדעתו, עיקר ושורש האמונה הוא להכיר שכל העולם וחוקיו מתנהלים בצורה ניסית לחלוטין על ידי הרצון החופשי של אלוהים; ברצונו החוקים ייקבעו וברצונו החוקים יתמידו כפי שהם. וכך לשונו של הרמב”ן (שמות י”ג, ט”ז): “ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם

מה תוקף חיוב תעניות בזמננו? מה תוקף חיוב תענית עשרה בטבת וי”ז בתמוז? האם הם ימי אבלות או תשובה? תענית עשרה בטבת נקבעה בעקבות המצור על ירושלים, כפי שמפורש בדברי הנביא: “בעצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים” (יחזקאל כד, ב), וכן מבואר בגמרא במסכת ראש השנה (יח ע״ב) ובמסכת תענית. וכן תענית י״ז

חנוכה ויום העצמאות – חג אחד או שניים? יש הטוענים כי חנוכה הוא חג התקומה הלאומית של עם ישראל בימי הבית השני. לכבוד התקומה הלאומית, השלטון העצמאי וחידוש השליטה על בית המקדש, נקבע חג החנוכה. בגלות נחגג החג לזכר אותה תקומה לאומית ולזכר העצמאות שהייתה לעם ישראל בארצו. אלא שכעת, כאשר עם ישראל שב לארצו

חנוכה – מה באמת קרה בנס פך השמן? נס פך השמן של חנוכה הוא סיפור המסופר בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, דף כא). לאחר ניצחון החשמונאים על היוונים, כאשר חזרו לחנוך את בית המקדש, מסופר שמצאו רק כד אחד של שמן טהור, שבימים רגילים היה בו כדי לדלוק יום אחד בלבד. נעשה נס, ובמקום שידלוק יום

אמונה באלוהים ובמצוות – האם יש דבר כזה “אגנוסטיקן דתי”? “בעיניי, כל דיון על הוכחות לקיום האל מגיע לבעיית ההגדרה… ולכן היעדר הגדרה הופך את הדיון לבלתי ניתן להכרעה. עמדתי כיום היא אגנוסטית, אבל עדיין אני דתי… האם יש דרך ליישב עמדה כזו בתוך המסגרת ההלכתית והאמונית, או שלדעתך היא סותרת את הבסיס?” רב אחד

פרשת וישלח: אמונה באלוהים והשתחוויה לרשע יעקב אבינו בפרשת וישלח קורא לעשיו “אדוני”, שנאמר: “כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב… וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים” (בראשית ל”ג, ה’-ו’), והוא משתחווה לו מספר פעמים, כפי שנאמר: “וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים”. גם דואג לכך שכל משפחתו תשתחווה לעשיו, שנאמר: “וַתַּגֵּשֶׁן הַשִּׁפְחוֹת… וַתִּשְׁתַּחוּן” (בראשית ל”ג, ו’-ז’). נשאלת השאלה: האם אין גבול

מסורת – מהו היחס הנכון בין מסורת עדתית למסורת כללית? ומהו היחס הנכון לחג הסיגד? תורת אלוהים נמסרה למשה ועם ישראל בסיני, ומשה מסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וכולי. כך תורת אלוהים נשמרה במסורת על ידי עם ישראל מדור לדור, עד שעם ישראל יצא לגלות. ועם ישראל יצא לכל הגלויות. התחלק לעדות בכל ארצות הגולה, וכל

פרשת ויצא: איזו ברכה גדולה יותר — ילדים או התכלית האמיתית שמאחוריהם? כולנו יודעים עד כמה חזקה כמיהת האימהות לילדים בתורה. אצל כל האימהות אנו רואים שהדבר החשוב ביותר עבורן הוא זכות ההולדה. רחל זועקת: “הָבָה־לִּי בָנִים וְאִם־אַיִן מֵתָה אָנֹכִי“ (בראשית ל’, א). שרה אומרת: “הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה’ מִלֶּדֶת; בֹּא נָא אֶל־שִׁפְחָתִי — אוּלַי

אמיתות תורה שבעל-פה – האם אפשר להבין את התורה שבכתב ללא תורה שבעל-פה? יש הטוענים להוכחת אמיתות תורה שבעל-פה באמצעות פסוקים רבים וציוויים שבתורה, שאינם מובנים לנו – כיצד ומה הכוונה בהם, וכיצד עלינו לקיימם. לטענתם, אם בקריאת הפסוקים שבתורה שבכתב איננו מבינים את פירושם המדויק ואת דרך קיומם, הרי זו הוכחה שניתנה גם תורה

למה אנחנו בובות בתיאטרון של אלוהים? אדם הוא בובה של אלוהים. אלוהים מתכנת אותו אם לחשוב או לא לחשוב, מה לחשוב וכמה לחשוב, אם לרצות או לא לרצות, ומה לרצות וכמה לרצות. מתי להיוולד, מתי למות, איפה להיוולד, באיזו ארץ, לאיזו משפחה, לאיזו אמונה ולאיזו תרבות, ובאיזו תקופה. אם ראובן היה נולד בתקופת האבן, היו

למה אנשים חושבים שהחיים רעים? בפרשת שלח לך מסופר שהמרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה, ונשאלת השאלה: אם הארץ היא טובה, איך המרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה? הארץ מצד עצמה היא טובה, ואין בה שום חיסרון, אך אדם מוציא דיבת הארץ רעה מצד התפיסה שלו את הארץ. כלומר, יכול להיות הבדל בין מה שאדם חושב שזו

ביטחון והשתדלות –  כיצד יש לנהל את איזון בין ביטחון להשתדלות? יש הרבה בלבול בנושא של ביטחון והשתדלות. הרבה אנשים מסתבכים עם שני מושגים אלה. אז איך נכון להתייחס לצמד המושגים ביטחון והשתדלות? ראשית כל, יש להבין שאלה שני מושגים שיכולים להיות מנוגדים זה לזה. כלומר, ביטחון הוא מצב של חוסר עשייה, ותלות מוחלטת בחסדי

האם יש סיבה לקיום העולם? כל דבר יש לו סיבה, וכאשר חוקרים את השאלה מהי הסיבה של כל הסיבות, עומדות בפנינו שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שלכל סיבה יש סיבה אחרת הקודמת לה, עד אין-סוף. המשמעות של אפשרות זו היא שבעצם אין סיבה לעולם, משום שאין סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה כעל הסיבה הראשונית –

האם ההבחנה בין דברים מחייבת את חוויית הבחירה? האם ייתכן שאדם ידע להבחין בין דברים – ולא תחול בו כלל חוויית בחירה? ראשית, עלינו להגדיר: מהי “חוויית בחירה”? הגדרה פשוטה: חוויית בחירה היא התחושה שאדם מרגיש שהוא בוחר או אינו בוחר. השאלה היא – האם הכוונה שלא תהיה חוויית בחירה במאה אחוז או רק באופן

למה השלטון באיראן כל כך שונא את ישראל? האם הדתות מובילות למלחמה או לשלום? יש הרבה תשובות לשאלה הזאת, ואני רוצה להציע אחת: הדת. הדת – כל דת – לעיתים מכבה את התבונה האנושית ומכניסה את האדם לעיוורון מוחלט. לא משנה איזו דת – יהדות, נצרות או אסלאם – כל דת עלולה להפוך לעיוורון מוחלט,

מה עושים כשבעל חושד שאשתו בוגדת בו? מהו הפתרון שכתוב בתורה, ומה עדיף יותר? דרך ההתמודדות עם חשד לבגידה שמציעה לנו התורה מתוארת בפרשת נשא בספר במדבר, בפרשה הנקראת סוטה. פרשת סוטה עוסקת בדין של התורה לגבי אשה החשודה בבגידה על ידי בעלה. הדרך שכתובה בתורה היא, שלוקחים את האישה לבית המקדש ומשקים אותה במי

מה ההבדל בין חוק הגיוס של משה רבינו לחוק הגיוס של היום? נתחיל קודם כל במשותף: אצל משה רבינו, שתי שבטים וחצי רצו לשבת בעבר הירדן ולא להשתתף במלחמה על כיבוש הארץ. גם כאן, חלק מעם ישראל לא רוצים להשתתף במאמץ המלחמתי הצבאי. בחוק גיוס של משה רבינו היו סנקציות כלכליות: אם תלחמו, תקבלו נחלה

אהבה תמידית נסתרת או אהבה גלויה מדי פעם? בחומש פקודים (במדבר), פוקדים את ישראל מספר פעמים בתחילת הספר ובסופו. מה מטרת המפקד? רש”י בתחילת הפרשה כותב: “מתוך חיבתן לפניו, מונה אותם כל שעה.” אחרי חטא העגל, מונה אותם כדי לדעת מניין הנותרים. וזוהי לשונו: “מִתּוֹךְ חִבָּתָן לְפָנָיו, מוֹנֶה אוֹתָם כָּל שָׁעָה. כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, מְנָאָם. וּכְשֶׁנָּפְלוּ

השאיפה למקדש ולהר הבית – למי היא מיועדת? העניין נוגע לקדושת המקום, לקדושת מקום מיוחד ולבית מיוחד. בתורה יש סתירה בין שני פסוקים. מצד אחד, נאמר: “בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ“ (שמות כ’, כ’), שמשמעותו שכל המקומות שווים, והדבר המקודש הוא עצם אזכרת שמו של הקב”ה. כלומר, כל מקום שבו אדם

עדות – האם יש עדות שחייבת להיות אמת? אמת, שקר והפרדוקס שביניהם                                     טיעון: אם אנשים מספרים על אירוע בלתי אפשרי בעליל, סימן שהוא אכן קרה באמת. האם טיעון זה נכון? במאמר זה ננסה להסביר מדוע טיעון זה נכון, ומדוע הוא אינו נכון. הסבר התומך בנכונות הטיעון: אנשים לא ישקרו על אירועים בלתי אפשריים בעליל, כי

הלכה ויסודה – ההלכה וטעמה, מה העיקר? ההלכה וטעמה הם שני מרכיבים בסיסיים של ההלכה והדין. המרכיב האחד הוא ההוראה המעשית, והמרכיב השני הוא הטעם של אותה הוראה. אין הלכה בלי טעם, ואין טעם בלי הלכה. לימוד הלכה ללא טעם הוא כגוף ללא נשמה, ולימוד טעם ההלכה ללא ההוראה המעשית הוא כנשמה ללא גוף. לכן,

פרשת בהר למי שייכת הארץ? יש ויכוח על הארץ – למי היא שייכת. היהודים אומרים שהיא שייכת לנו, הפלסטינים אומרים שהיא שייכת להם. מי צודק? תשובה: מבחינה אמיתית, אף אחד לא צודק. הארץ לא שייכת לא ליהודים ולא לפלסטינים – היא שייכת לאלוהים. וזה מה שכתוב ברש”י הראשון בתורה: “אָמַר רַבִּי יִצְחָק: לֹא הָיָה צָרִיךְ

גדרי מלאכת בורר – מהם שני הגדרים הבסיסיים של מלאכת בורר, ומה ההבדל ביניהם?   כדי לדון בברירה, מוכרחים שיהיו לפחות שני דברים. כאשר יש לפנינו רק דבר אחד, לא שייכת כלל מלאכת ברירה – שהרי אין מה להפריד או לברור מתוכו. הברירה חלה רק כאשר קיימים לפחות שני מרכיבים. אך גם כאשר קיימים שני

מה המשותף ומה המבדיל בין יאיר גולן לנטורי קרתא? שניהם מאמינים ביהדות. שניהם חדורי שליחות. ושניהם – במובנים מסוימים – אינם “נורמליים” במובן המקובל. אבל יש הבדל מהותי ביניהם: נטורי קרתא מאמינים ביהדות בגישה שמרנית-קיצונית, עד כדי שיתוף פעולה עם אויבי הלאומיות היהודית. עבורם, עצם קיומה של מדינת ישראל הוא כפירה. יאיר גולן, לעומתם, נאמן

האם חז”ל היו רפורמים? ראשית, יש להבהיר את משמעות המושג “רפורמים” בהקשר של מאמר זה. הכוונה היא לגישה האומרת שיש לערוך שינויים במסורת ולהתאימה לרוח התקופה. כלומר, כאשר מתקבלת מסורת מסוימת, בעלי גישה רפורמית באים וגורעים ממנה או מוסיפים עליה על פי הבנתם את צורכי השעה. אם נתבונן במורשת חז”ל, אכן נראה כי חלו שינויים

בחירה – מהם שני התנאים הבסיסיים לבחירה ומה ההבדל ביניהם? כדי לדבר על בחירה, מוכרחים שיהיו שני דברים. כאשר יש לפנינו רק דבר אחד, לא שייכת כלל בחירה – שהרי אין בין מה למה לבחור. הבחירה חלה רק כשיש לפחות שני מרכיבים. אבל גם כאשר קיימים שני דברים, עדיין לא בהכרח שייכת בחירה. תנאי נוסף

האם אפשר להאמין בתורה שבכתב – בלי לקבל את התורה שבעל פה? תנו רבנן: מעשה בנוכרי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו: כמה תורות יש לכם? אמר לו: שתיים – תורה שבכתב ותורה שבעל־פה. אמר לו: שבכתב אני מאמינך, ובשבעל־פה איני מאמינך; גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב. גער בו והוציאו בנזיפה. בא לפני הלל

זהות לאומית – בין זהות פרטית לזהות קולקטיבית נטורי קרתא שואפים להפריד בין הזהות הלאומית המתפתחת בישראל לבין הזהות היהודית. לדעתם, קיים קונפליקט מהותי בין שתי הזהויות. יתרה מכך, הם רואים בזהות הלאומית הנוכחית דבר שלילי שיש לבטלו, ובמקומו להמתין לזהות לאומית שתבוא “מלמעלה”, כלומר מהשגחה אלוהית, מבלי למרוד באומות העולם. האם קיים עם פלסטיני?

מהו רצונו של אלוהים? חקירה על שלמות ויצירת העולם כדי להבין מהו רצון האלוהים, יש להגדיר תחילה את המושג “אלוהים”, שכן יש לו פרשנויות רבות. במאמר זה, אלוהים מוגדר כמי שמנהל את העולם לאחר ההגדרה, השאלה המתבקשת היא: מהו רצונו של מנהל העולם? רצון האלוהים כהתנהלות העולם  תשובה פשוטה לשאלה זו היא: רצון האלוהים מתבטא

מהו היחס הנכון לזהות הלאומית? הזהות הלאומית היא נושא מעמיק, שיש סביבו דעות שונות ומגוונות. האם יש לאדם זהות לאומית? אם כן, מהי זהות לאומית נכונה ומהי זהות לאומית לא נכונה? במאמר זה ננסה להציג שתי גישות שונות לזהות לאומית ואבקש להסביר את הגישה שנראית לי נכונה. מהו לאום ומהי זהות לאומית? לאום הוא קבוצת

סתירות – האם קל יותר להכיל סתירות במופשט או במוחש? השאלה הנידונה במאמר זה היא: האם יכולת הכלת סתירות וניגודים בדברים מופשטים קלה יותר מאשר בדברים ממשיים? ראשית, יש להבחין בין שימוש במושגים “סתירות” ו”ניגודים” לבין שימוש במונחים מדויקים ונכונים יותר: מה שנראה לנו כסותר או מנוגד. ייתכן שהדברים נראים לנו סותרים ומנוגדים, אף שבאמת

חירות ועבדות: ניתוח של חופש במאסר ומחוצה לו הגדרת החופש והעבדות חירות ועבדות הן שתי קצוות של רצף: החופש המוחלט הוא יכולתו של אדם לממש את כל רצונותיו, בעוד העבדות המוחלטת היא חוסר היכולת לממש אף רצון. בין שני הקצוות הללו קיים טווח של חופש יחסי, הנקבע לפי מידת המימוש של רצונות הפרט. ככל שאדם

למה חוגגים את פסח? שלושה הסברים למשמעות החג התשובה הבסיסית ידועה: פסח נחגג כזכר ליציאת מצרים. אך השאלה האמיתית היא מדוע כל כך חשוב לזכור דווקא את האירוע הזה ולחגוג אותו בדורות כה רבים? במאמר זה נציג שלושה הסברים המציעים רבדים הולכים ומעמיקים למשמעות החג. הסבר ראשון: חגיגת הזיכרון המשפחתי אנו חוגגים את יציאת מצרים

שאלות ותשובות ופרשנויות על ספרים בדיוניים – כלי להבנה או מכשול לאמת? יש אנשים הקוראים ספרים בדיוניים, שואלים שאלות רבות עליהם, ומציעים תשובות והסברים מגוונים לאותן שאלות, תוך בניית מערכות שלמות של פרשנויות. השאלה היא האם תהליך זה מחכים את האדם ומקרב אותו לאמת, או שמא מדובר ב”טחינת מים” שאינה מקדמת אותו להכרת האמת? לצורך