חשיבה ביקורתית

ניתוח סוגיות: איך ללמוד גמרא בצורה מעמיקה? כאשר לומדים סוגיה בגמרא, לא די לקרוא את המסקנה. אפשר להפוך את הלימוד לתהליך של חקירה, השוואה ובחינה, ובכך לפתח חשיבה עמוקה יותר ולהבין טוב יותר את דרכי החשיבה של חז”ל. השיטה מתאימה בעיקר לסוגיות המבוססות על היגיון וסברה (כגון דיני ממונות), ופחות לסוגיות המבוססות על גזירת הכתוב […]

ניתוח סוגיות: איך ללמוד? איך ללמוד טקסטים? איך ללמוד סוגיות תלמודיות? ישנן סוגיות תלמודיות המושתתות על היגיון, וישנן סוגיות הבנויות על גזירת הכתוב. ניתן לקחת סוגיה שאנו סבורים שאנו בקיאים בה, ולנתח אותה יחד עם מורה, כדי לקבל זוויות ראייה שלא חשבנו עליהן במהלך הלימוד. לדוגמה: לוקחים אירוע הנידון בסוגיה. דנים בו לפי דרכי החשיבה

סיבתיות – כיצד לזהות ולבדוק קשר סיבתי? כיצד מזהים קשר סיבתי? כיצד בודקים קשר סיבתי? כיצד ניתן לבדוק קשר בין חטא לעונשו? האם יש שכר ועונש בעולם הזה? כיצד פועל שכר ועונש במצוות? כיצד ניתן לבדוק קשר סיבתי בין שמירת מצוות לבין אריכות ימים? האם קיימת זיקה בין זהירות בקיום המצוות לבין שמירת החיים והצלה

מחלוקת והסכמה – למה רק אם מבינים למה צודקים, מבינים שטועים? הרבה פעמים כאשר אנו רוצים להסביר למישהו שהוא טועה, אנו מסבירים לו למה הוא טועה, למה מה שהוא חושב זה לא נכון וכולי. אך לפעמים כדאי לנסות שיטה אחרת, והיא: להסביר לו למה הוא צודק. רק אם מסבירים לו למה הוא צודק, והוא יבין

שיגעון וחכמה – כיצד יש להתייחס לשיגעון? ראשית לכל, הגדרת דבר מה כשיגעון או כחכמה תלויה במידה רבה בעיני המתבונן, שכן תופעה מסוימת בעיני האחד יכולה להיחשב כחכמה עמוקה, ובעיני השני כטירוף ושיגעון. יחד עם זאת, יכול להיווצר מצב של שיגעון אמיתי מצד עצמו, אשר הבריות כולן יחשבו בטעות שהוא חכמה גדולה. כפי שכתב רבי

האם כל סיבה חייבת להיות סיבה בלעדית? אחת הטעויות הלוגיות הנפוצות ביותר היא הבלבול בין קשר סיבתי של “רק“ לבין קשר סיבתי של “או“. לעיתים אנו רואים שתוצאה מסוימת נגרמת בעקבות גורם א’, וממהרים להסיק שא’ הוא הסיבה הבלעדית לתוצאה. לאחר מכן אנו מגלים שגם גורם ב’ יכול להביא לאותה תוצאה, ואז יש מי שמסיק

סיבתיות – הבחנה בין סוגים של קשר סיבתי: הבחנה בין קשר סיבתי של “רק” לבין קשר סיבתי של “או”, בניין אב משני כתובים, הצד השווה שבהם והיסקים תלמודיים לפעמים, כאשר מנסים למצוא סיבה לתופעה מסוימת, מבלבלים בין קשר סיבתי מסוג אחד לבין קשר סיבתי מסוג אחר. קיימים שני סוגים של קשר סיבתי, שלעיתים קרובות מבלבלים

מיהו אלוהים האמיתי? מהו פרדוקס מתן תורה, ומהו ההבדל בין אלוהים “מצידו” ל”מצידנו“? הדתות טוענות שלאלוהים יש רצונות, מצוות, ומושגים של טוב ורע. אבל איך זה ייתכן? איך שייכים אצל הבורא מושגים כאלו, וכיצד ייתכן שיש שכר ועונש? אחת התשובות המקובלות היא ההבחנה בין מה שקיים “מצידו” לבין מה שקיים “מצידנו”: מצידנו (מצד התפיסה שלנו):

ניתוח יחסי סיבה ותוצאה: האם הסיבה מחייבת את התוצאה או התוצאה מתחייבת מהסיבה? בבואנו לחקור קשר סיבתי, עלינו לבחון שני כיווני חקירה: האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? למראית עין, שתי השאלות הללו נראות זהות לחלוטין. במאמר זה נסביר מהו מקור הבלבול ביניהן, מתי הן אכן זהות ומתי מדובר בשתי שאלות שונות

אם המטרה היא להביא ילדים זה מובן. אבל אם לא, אז למה? התשובה הפשוטה היא: כי זה מהנה. אבל רגע, למה זה מהנה בכלל? יתרה מזו, אם ההנאה הייתה נובעת רק מהפעולה עצמה, לא היו כל כך הרבה הבדלים והעדפות: עם מי, מתי, איך, איפה וכמה, וכולי. כל שכן, שהמגע הפיזי כשלעצמו הוא ניטרלי, ואינו

ביאור השאלה: אם אנשים מקיימים יחסי אישות כדי להביא ילדים, הדבר מובן. זו הדרך הטבעית והנפוצה ביותר להולדה, ולכן כאשר איש ואישה רוצים ילדים, טבעי שישתמשו באמצעי זה. אלא שכאן עולה השאלה: אם זו אינה המטרה, מדוע אנשים מקיימים יחסי אישות? יש מי שמניח שהרצון להביא ילדים הוא חלק מהטבע, ולכן אינו שואל מדוע קיים

אינטרסים בחיפוש האמת – האם יש הוכחה שאינטרסים מטים מן האמת? ניסוח השאלה האם יש הוכחה לכך שאינטרסים מטים מן האמת? האם יש הוכחה שאינטרסים יכולים להטות מן האמת? האם אינטרסים משנים את האמת, או רק את בירורה? וכיצד בכלל ניתן לדעת שאינטרסים עלולים להשפיע על בירור האמת? הבהרת השאלה יש כאן עמימות מסוימת: האם

הסברה והבנה – איך לוודא שההבנה אמיתית ולהסביר נכון? בדיקת הבנה – איך לעשות? מי צריך לתת דוגמה? ראשית, מי אחראי על ההבנה? למי חשוב שתהיה הבנה? מי שמוטלת עליו האחריות צריך לוודא שיש הבנה. מי שרוצה להיות בטוח שיש הבנה, עליו מוטלת האחריות לוודא זאת. ולא מוודאים הבנה על ידי שאילת השאלה “האם הבנת?”

הבנה והסברה – איך להסביר נכון? איך להסביר כאשר יש קושי להסביר לעצמנו או לאחרים? מה עושים כאשר יש אי הבנה? כאשר איננו מבינים את עצמנו, מה צריך לעשות? לפעמים, כאשר קיימת אי הבנה בשיח עצמי או בשיח עם אחרים, חוזרים שוב ושוב על הטענות ולא מתקדמים. מה שצריך לעשות במצבים כאלה כדי להתקדם ולהגיע

שאלות – איך ניסוח מדויק חושף את התשובה לפעמים אדם מנסה לנסח את השאלה בצורה טובה יותר; ניסוח משופר של שאלה הוא חלק מתהליך מציאת התשובה. אם מנסחים היטב את השאלה, לעתים כבר מוצאים בתוכה את התשובה. לכן, אם רוצים לשאול שאלה כדי לערוך דיון וליצור עניין – אין צורך לנסח את השאלה בצורה משופרת,

שאלות – האבסורד בשאלה “האם יש הבדל בין דבר אחד למשנהו?” כאשר התשובה כבר טמונה בניסוח השאלה נכון שלשאול שאלות יש בזה הרבה מאוד מעלות, אך בשאלות יש גם איכויות שונות וסוגים שונים של שאלות. יש שאלות חכמות יותר, ויש שאלות שפחות חכמות. אחת מסוגי השאלות – שלפחות בהקשרים מסוימים אינן חכמות – היא סוג

אמונה – מה יכול לשנות את אמונך? מה יכול לשנות את אמונתך? והאם זו שאלה צודקת? כאשר מתקיים דיון או ויכוח בין אמונות שונות ומנסים לשכנע מישהו, לעיתים קורה כך: מפריכים סיבה אחת – והוא מביא סיבה נוספת; מפריכים גם אותה – והוא מביא עוד סיבה, שוב ושוב. ואז שואלים את המאמין: “האם יש הוכחה

סוגי שאלות – מה היתרונות והחסרונות בשאלה “למה”? לעיתים שואלים: למה דבר מסוים הוא נכון? השאלה הזו יכולה לעזור להבין הרבה דברים, אך לעיתים יש בה גם חיסרון בבירור האמת. מדוע? משום שהיא מניחה מראש שהדבר אכן נכון, ורק נותר לברר למה הוא נכון – בעוד שבפועל ייתכן שהדבר כלל לא נכון, ואז ממילא אין

הטלת ספק מלא וחלקי – כמה היא טובה ויעילה? כאשר אנו עוסקים בהטלת ספק, ישנם שני סוגים: הטלת ספק מלא והטלת ספק חלקי. השאלה היא – האם, וכמה, מועילה הטלת ספק חלקי? בשביל להשיב על כך, ראשית עלינו להגדיר מהי הטלת ספק מלא, ומהי הטלת ספק חלקי. העניין יתבהר בהתאם להגדרות. הטלת ספק מלא היא

טוב יחסי וטוב המוחלט האם ייתכן טוב יחסי ללא הנחת קיומו של טוב מוחלט? שאלה זו, על פניה פשוטה, טומנת בחובה הבחנה עמוקה בין שני מובנים שונים של המונח “טוב יחסי”. כל ניסיון להשיב עליה מחייב תחילה בירור מדויק של מושגי היסוד שבהם אנו עושים שימוש – מהו טוב יחסי, ומהו טוב מוחלט. טוב יחסי

האם, איך, ועד כמה אפשר לסמוך על מקורות המידע – הפנימיים והחיצוניים?   בכל מקרה, כל המידע תלוי באדם עצמו – האם ועד כמה הוא חושב שניתן לסמוך על מקור מידע כלשהו, בין אם מדובר במקורות מידע פנימיים ובין אם מדובר במקורות מידע חיצוניים. מקורות מידע פנימיים כוללים את המוח, הלב, הרגש והאינטואיציה. ומקורות מידע

האם יש דבר כזה סתירה במציאות? ואם כן – מה זה אומר? בואו נחשוב רגע: האם ייתכן שבמציאות יש דברים שהם סותרים? למשל – שדבר אחד יהיה גם קיים וגם לא קיים באותו זמן ובאותו מקום? ניקח דוגמה פשוטה: מישהו אומר שיש לו כסף בכף היד, ובאותו רגע גם אין לו כסף שם. זה נשמע

         הרמוניה רעיונית: כיצד רעיונות לא בהכרח סותרים                יישוב סתירות באמצעות הבנה שהרעיונות אינם סותרים כאשר מופיעה סתירה בין שני דברים, ניתן ליישב אותה באחת משלוש דרכים: לדחות את אחד הצדדים – כלומר לקבוע שאחד מהם אינו נכון. לדחות את הצד השני – כלומר לקבוע שהשני הוא השגוי. להבין

סוגי שאלות – שאלות השוואה: מהם החלקים של שאלת ההשוואה?                                                    איך עונים על שאלות השוואה? שני המפתחות לתשובה מדויקת כאשר אנו עונים על שאלת השוואה, בשלב הראשון עלינו להבין את

סתירות – האם קל יותר להכיל סתירות במופשט או במוחש? השאלה הנידונה במאמר זה היא: האם יכולת הכלת סתירות וניגודים בדברים מופשטים קלה יותר מאשר בדברים ממשיים? ראשית, יש להבחין בין שימוש במושגים “סתירות” ו”ניגודים” לבין שימוש במונחים מדויקים ונכונים יותר: מה שנראה לנו כסותר או מנוגד. ייתכן שהדברים נראים לנו סותרים ומנוגדים, אף שבאמת

האם מחלוקת חייבת להוביל לשנאה? אדם שונא מישהו כאשר הוא חושב שאירע לו רע בגלל אותו אדם. לכן, כדי לשנוא את מי שחולק עליו, הוא צריך להאמין שאכן אירע דבר רע, ושהרע הזה נגרם בעטיו של האדם שחלק עליו. ככל שהוא מאמין שנעשה לו רע גדול יותר, וככל שהוא משייך את הסיבה לרע הזה לאדם

 אמונה ושכל – איך לא לבלבל ביניהם? יש דברים שאנו יודעים דרך האמונה, מעל השכל, ויש דברים שאנו יודעים דרך ההיגיון והשכל. לפעמים אנחנו עוסקים בנושא שמקורו בשכל, ובמהלך הדיון אנחנו או בן השיח מציגים אותו כאילו הוא נושא אמוני, כלומר מעל השכל. לעיתים קורה ההפך: אנחנו עוסקים בנושא שמקורו באמונה, מעל ההיגיון, ובמהלך הדיון