אלוהים

שיטת המשפט העברי הקדום ושיטת חבר המושבעים – האם הכרעה פה אחד צודקת יותר מהכרעת רוב? מהי שיטת המשפט העברי הקדום לפי עורך הדין והפסיכולוג נמרוד עובדיה? לדעת עורך הדין והפסיכולוג נמרוד עובדיה, שיטת המשפט העברי הקדום והמקורי הייתה שיטה משפטית היררכית, המבוססת על העם עצמו ולא על מלומדים הממונים עליו מלמעלה. לדבריו, אפשר למצוא […]

סוכה ולולב – שתי הזהויות שבאדם בחג הסוכות יש לנו שתי מצוות מרכזיות: מצוות סוכה ומצוות לולב. בין שתי המצוות הללו יש הבדל עקרוני הנוגע לסוג השייכות שלהן לאדם. במצוות סוכה נאמר: “בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת“ (ויקרא כג, מב). חז”ל למדו מכאן: “מלמד שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת“ (תלמוד

דעת אלוהים – מה דעתו של אלוהים על הסכסוך הישראלי והפלסטיני? התשובה הראשונה שעולה על הדעת היא שהדבר תלוי את מי ששואלים. אם נשאל אדם מן הצד הפלסטיני, הוא יאמר שאלוהים תומך בעמדה הפלסטינית תמיכה מלאה ומוחלטת. לעומת זאת, אם נשאל אדם מן הצד הישראלי, נקבל בדיוק את אותה התשובה, רק בכיוון ההפוך: ברור ופשוט

תכלית מכנית ותכלית רצונית: מה ההבדל ביניהן? באופן עקרוני, למכניקה אין תכלית אלא תוצאה. עם זאת, אפשר לכנות את התוצאה המכנית בשם “תכלית”. התכלית המכנית דומה לתכלית הרצונית בכך שבשתיהן קיימת תוצאה, אך היא שונה ממנה בכך שבתכלית הרצונית קיים קשר בין הסיבה הראשונה לבין התוצאה הסופית. התהליך המכני את המבנה הבסיסי של תהליך מכני

מיהו אלוהים? מהן הבעיות והפתרונות בהגדרות של אלוהים? אחד הנושאים החשובים ביותר שעוסקים בהם בהקשר של אלוהים הוא נושא שרבים נוטים להתעלם ממנו, אף על פי שהוא החשוב והיסודי ביותר: עצם ההגדרה של מיהו אלוהים. בגלל שהמושג “אלוהים” הוא מושג מופשט ואינו מוחשי, קשה לבני אדם להבין אותו ולהגדיר אותו במדויק. קושי זה מתעצם עוד

מיהו אלוהים האמיתי? מהי אחדות אמיתית? שאלות יסוד: מהי אחדות מוחלטת? מהי אחדות פרדוקסלית? מהי אחדות שאינה שכלית? מהו פרדוקס אמיתי, והאם יש הבדל בין פרדוקסים שונים? האם ‘אין הבדל בין יש לאין’ ו’לא יודע כלום באופן מוחלט’ הם אותו הדבר? הסבר ראשון טוען ששני הרעיונות הללו זהים לחלוטין, מכיוון ששניהם מובילים לאותו הפרדוקס: הקביעה

טעמי מצוות וחשבונות ההשגחה – מצידו ומצידנו בבואנו לדון בטעמי המצוות ובדרכי ההשגחה האלוהית, עלינו לחלק את הנושא לשלושה רבדים נפרדים, המובחנים זה מזה במקורם ובמידת השגתם על ידי האדם. א. הרובד הראשון: טעמים וחשבונות מצד ה’ (הרובד הנסתר) הרובד הראשון כולל את טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה כפי שהם מצד ה’ יתברך עצמו. אלו הם

אחדות, אשליה והשאלה שרודפת את אנשי הרוח: האם אנחנו רק חלום? כשמדברים על “אחדות”, רוב האנשים חושבים על חיבור והרמוניה. אבל בעומק ההגות, המושג הזה לוקח אותנו למחוזות מרתקים – ולפעמים גם מטלטלים. למעשה, יש שתי דרכים מרכזיות לתפוס אחדות מוחלטת, והן משנות לחלוטין את הדרך שבה אנחנו חווים את החיים: הגישה הראשונה: הכול הוא

טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה: בין דעת אדם לדעת עליון א. האם ניתן לדעת את טעמי המצוות? עיסוק נרחב קיים בהגות היהודית סביב שאלת טעמי המצוות: האם אנו מסוגלים לרדת לסוף דעתה של המצוה? האם יש למצוות טעם הגיוני שאנו יכולים לתפוס בשכלנו, והאם הטעמים הללו משקפים את האמת המוחלטת? במסורת היהודית ניתן למצוא כמה גישות

אחדות – מהי אחדות, האם היא טובה, ומהי המשמעות של “הכול אחד והכול טוב”? ישנם שני סוגים של אחדות: אחדות שכלית: אחדות שאין בה פרדוקסים, והגדרתה היא שבמציאות קיים רק דבר אחד בלבד, ואין שום דבר נוסף מלבדו. אחדות פרדוקסלית: אחדות שבה גם דברים מנוגדים וסותרים חוסים תחת אותה אחדות, כלומר, אחדות הניגודים. לדוגמה, לפי

האם המוסר שלנו אובייקטיבי, והאם אנחנו חייבים את אלוהים כדי להיות מוסריים? כשמדברים על מוסר, מדברים על טוב ורע. מי שפועל ומטיב עם הזולת הוא מוסרי, ומי שמרע לו אינו מוסרי. אך השאלה הגדולה היא האם המושגים האלה קיימים באמת במציאות באופן אובייקטיבי, או שהכל סובייקטיבי ותלוי סיטואציה? התשובה תלויה לחלוטין באיך שאנחנו מגדירים “אובייקטיבי”:

מוסר: מהו מוסר? האם יש מוסר אובייקטיבי, ומהו המקור שלו? המוסר מבוסס ביסודו על מושגי הטוב והרע. מי שחושב ועושה טוב נחשב לאדם מוסרי, ומי שעושה וחושב רע נחשב לאדם שאינו מוסרי. מידת מוסריותו של האדם נקבעת בהתאם למידת הטוב והרע שהוא עושה וחושב: ככל שמידת הטוב שהוא חושב ועושה גדולה יותר, כך הוא נחשב

אחדות: מהי, כיצד היא נתפסת והאם היא טובה? מהי אחדות? מהו הפירוש של המושג אחדות? האם האחדות היא טובה, ומהי הכוונה באמירות כגון “הכל אחד” ו”הכל טוב”? כדי להשיב על שאלות אלו, יש להבחין בין שני סוגי אחדות במציאות: אחדות שכלית ואחדות חוץ-שכלית. אחדות שכלית האחדות השכלית היא אחדות שניתן לדון בה ואף ניתן לצייר

מהי באמת אחדות, והאם היא בכלל דבר טוב? כשמדברים על הרעיון ש”הכל אחד”, הנטייה הטבעית היא לחשוב על חוויה חיובית והרמונית. אך כדי להבין לעומק את המושג הזה, חכם האמת מלמד  שיש להבחין בין שני סוגים שונים לחלוטין של אחדות: אחדות שכלית ואחדות חוץ-שכלית. האחדות השכלית היא מצב שבו השכל שלנו מסוגל לדון, לצייר ולדמיין.

אלוהים: אחד או שניים? ניתוח על אשליית הסיבתיות כאשר מחפשים את המקור שמניע את המציאות, הנטייה הטבעית היא להסתכל על השינויים סביבנו: הגשם שיורד, השמש שזורחת, האוטובוס שנוסע. ההנחה האינטואיטיבית היא שאם יש תנועה ושינוי, חייב להיות כוח שמחולל אותם – אל אחד או אלים רבים. בספר “חובות הלבבות” מוסבר שאם נניח שיש שני אלים,

אלוהים: אחד או שניים? ניתוח על אשליית הסיבתיות והמציאות האם יש כוח אחד או כוחות רבים המניעים את המציאות? האם אל אחד או שמא אלים רבים מנהיגים את העולם? הספר “חובות הלבבות” דן בסוגיה זו וטוען: אם תאמר שיש שני אלים, מיד נשאל, מה קדם להם? לכן, מבחינה לוגית, חייבים להגיע למסקנה שיש אל אחד.

השגחה וחוקי טבע ישנן שתי פרשיות בתורה שעל פניו אינן נראות קשורות זו לזו, אך חכמינו זיכרונם לברכה קושרים אותן בקשר הדוק. הפרשה האחת היא פרשת מלחמת עמלק, שבה נאמר: “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק” (שמות יז, יא). הפרשה השנייה היא פרשת נחש הנחושת, שניתן לעם בעקבות מגפת

מיהו אלוהים האמיתי? מהו פרדוקס מתן תורה, ומהו ההבדל בין אלוהים “מצידו” ל”מצידנו“? הדתות טוענות שלאלוהים יש רצונות, מצוות, ומושגים של טוב ורע. אבל איך זה ייתכן? איך שייכים אצל הבורא מושגים כאלו, וכיצד ייתכן שיש שכר ועונש? אחת התשובות המקובלות היא ההבחנה בין מה שקיים “מצידו” לבין מה שקיים “מצידנו”: מצידנו (מצד התפיסה שלנו):

מיהו אלוהים האמיתי? פרדוקס מתן תורה וההבדל בין “מצידו” ל”מצידנו” הדתות טוענות שיש לאלוהים מצוות, רצונות, ומושגים של טוב ורע. מכאן עולה השאלה: כיצד ייתכן שאצל אלוהים קיימים טוב ורע? איך שייכים אצלו מושגים אלו, וכיצד ייתכן שישנם שכר ועונש על עבירות ומצוות? אחת התשובות המקובלות בדת היא ההבחנה בין מה שקיים “מצידו” לבין מה

אל אחד או אלים רבים? ההוכחה לאחדות האל בבואנו לבחון את הכוחות המניעים את המציאות, אנו ניצבים בפני שאלה יסודית: האם הכוח המניע את התופעות השונות, הגשם, השמש, החולי והבריאות, הוא כוח אחד ויחיד, או שמא מדובר במערכת של כוחות נפרדים? מוסכם על הכל שישנו “משהו” המניע את המציאות, אך המחלוקת היא על מהותו: האם

אלוהים – מהי ההוכחה לקיומו? נקודת המוצא שלנו פשוטה: אני קיים, והעולם קיים. מתוך קיום זה עולה השאלה המתבקשת – מה מניע את העולם? האם המציאות פועלת מכוח עצמה, או שמא היא מונהגת על ידי כוח חיצוני לה? כשאנו מתבוננים בעולם, אנו מבחינים במאפיין יסודי אחד: השינוי. עובדה היא שדברים קיימים, ועובדה היא שהם משתנים

השגחה פרטית: הגדרות, משמעויות ובחינה לוגית המושג “השגחה פרטית” שגור מאוד בשפה, אך קיימות לו הגדרות ופרשנויות רבות. במאמר זה נסקור את המובנים העיקריים של המושג ונבחן את אחד מהם בראי ההיגיון. שלוש רמות של השגחה פרטית ניתן לחלק את מושג ההשגחה לשלוש גישות מרכזיות: השגחה טוטאלית על הפרטים: אלוהים משגיח על כל פרט ופרט

השגחה פרטית – מהי השגחה פרטית והאם ישנה? ישנו שימוש רווח במושג “השגחה פרטית”, אך צריך לדעת שיכולות להיות לו הגדרות ומשמעויות רבות. במאמר זה נציג את המובנים העיקריים של המושג, ולאחר מכן נבחן אחד מהם ונשאל האם הוא קיים או איננו. משמעות אחת של השגחה פרטית היא שעל כל דבר ודבר אלוהים משגיח. כלומר,

זו אחת השאלות המטלטלות ביותר — אך גם אחת המוטעות ביותר, כאשר אינה נבחנת עד היסוד. השאלה הזו נשענת על הנחה סמויה: שאלוהים מובן דרך הקטגוריות האנושיות שלנו. האדם מדמה את האל מתוך עצמו — ואז שופט אותו לפי אותם דימויים. אם יש לאדם רגשות — הוא מניח שגם לאלוהים יש רגשות. אם הוא חש

אמונה באלוהים ובמצוות – האם יש דבר כזה “אגנוסטיקן דתי”? “בעיניי, כל דיון על הוכחות לקיום האל מגיע לבעיית ההגדרה… ולכן היעדר הגדרה הופך את הדיון לבלתי ניתן להכרעה. עמדתי כיום היא אגנוסטית, אבל עדיין אני דתי… האם יש דרך ליישב עמדה כזו בתוך המסגרת ההלכתית והאמונית, או שלדעתך היא סותרת את הבסיס?” רב אחד

למה אנחנו בובות בתיאטרון של אלוהים? אדם הוא בובה של אלוהים. אלוהים מתכנת אותו אם לחשוב או לא לחשוב, מה לחשוב וכמה לחשוב, אם לרצות או לא לרצות, ומה לרצות וכמה לרצות. מתי להיוולד, מתי למות, איפה להיוולד, באיזו ארץ, לאיזו משפחה, לאיזו אמונה ולאיזו תרבות, ובאיזו תקופה. אם ראובן היה נולד בתקופת האבן, היו

ביטחון והשתדלות –  כיצד יש לנהל את איזון בין ביטחון להשתדלות? יש הרבה בלבול בנושא של ביטחון והשתדלות. הרבה אנשים מסתבכים עם שני מושגים אלה. אז איך נכון להתייחס לצמד המושגים ביטחון והשתדלות? ראשית כל, יש להבין שאלה שני מושגים שיכולים להיות מנוגדים זה לזה. כלומר, ביטחון הוא מצב של חוסר עשייה, ותלות מוחלטת בחסדי

האם יש סיבה לקיום העולם? כל דבר יש לו סיבה, וכאשר חוקרים את השאלה מהי הסיבה של כל הסיבות, עומדות בפנינו שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שלכל סיבה יש סיבה אחרת הקודמת לה, עד אין-סוף. המשמעות של אפשרות זו היא שבעצם אין סיבה לעולם, משום שאין סיבה ספציפית שניתן להצביע עליה כעל הסיבה הראשונית –

האם אפשר להאמין בתורה שבכתב – בלי לקבל את התורה שבעל פה? תנו רבנן: מעשה בנוכרי אחד שבא לפני שמאי. אמר לו: כמה תורות יש לכם? אמר לו: שתיים – תורה שבכתב ותורה שבעל־פה. אמר לו: שבכתב אני מאמינך, ובשבעל־פה איני מאמינך; גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב. גער בו והוציאו בנזיפה. בא לפני הלל

זהות לאומית – בין זהות פרטית לזהות קולקטיבית נטורי קרתא שואפים להפריד בין הזהות הלאומית המתפתחת בישראל לבין הזהות היהודית. לדעתם, קיים קונפליקט מהותי בין שתי הזהויות. יתרה מכך, הם רואים בזהות הלאומית הנוכחית דבר שלילי שיש לבטלו, ובמקומו להמתין לזהות לאומית שתבוא “מלמעלה”, כלומר מהשגחה אלוהית, מבלי למרוד באומות העולם. האם קיים עם פלסטיני?

מהו רצונו של אלוהים? חקירה על שלמות ויצירת העולם כדי להבין מהו רצון האלוהים, יש להגדיר תחילה את המושג “אלוהים”, שכן יש לו פרשנויות רבות. במאמר זה, אלוהים מוגדר כמי שמנהל את העולם לאחר ההגדרה, השאלה המתבקשת היא: מהו רצונו של מנהל העולם? רצון האלוהים כהתנהלות העולם  תשובה פשוטה לשאלה זו היא: רצון האלוהים מתבטא

סתירות – האם קל יותר להכיל סתירות במופשט או במוחש? השאלה הנידונה במאמר זה היא: האם יכולת הכלת סתירות וניגודים בדברים מופשטים קלה יותר מאשר בדברים ממשיים? ראשית, יש להבחין בין שימוש במושגים “סתירות” ו”ניגודים” לבין שימוש במונחים מדויקים ונכונים יותר: מה שנראה לנו כסותר או מנוגד. ייתכן שהדברים נראים לנו סותרים ומנוגדים, אף שבאמת

מה המקור של המציאות? מה הסיבה הראשונה? מאיפה התחיל הכול? מהי נקודת ההתחלה? יש מאנשי הרוח החוקרים שאלה זו דרך התבוננות פנימה, אל תוך התודעה, בניסיון להבין מה מקור המחשבה הראשונה. ויש כאלה מהמדענים שמנסים להבין את תחילת הכול דרך חיפוש אחר החומר הראשון או מה שהיה לפני החומר הראשון. יש כאלה שקוראים לראשית “הנקודה