אמת ושקר

האם יש הבדל בין פרדוקס של “יש ואין” לפרדוקסים אחרים? האם יש הבדל בין פרדוקס של “יש ואין” לבין סתם פרדוקסים אחרים? האם אפשר לומר ש”יש ואין” הוא פרדוקס מוחלט, בעוד שיתר הפרדוקסים אינם מוחלטים? או שמא פרדוקס הוא פרדוקס, ואין כל הבדל בין הפרדוקסים השונים? תשובה: ראשית, יש להגדיר מהו פרדוקס, ומתוך כך לשאול: […]

פרשת ראה: למה לא להוסיף? “בל תוסיף” ו”בל תגרע” הן שתי מצוות לא תעשה מהתורה שמקורן בפסוק: “אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ” (דברים י”ג, א’) וכן בפסוק: “לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר

בין הורים לילדים: אשמה וסליחה, יושר וחוסר יושר ישנם אנשים ששינו מדרך אבותיהם ובחרו לעצמם דרך חיים אחרת. אנשים אלה מתרעמים על כך שהוריהם לא קיבלו את הדרך שבה בחרו, אך מנגד, כאשר ילדיהם שלהם בוחרים בדרך אחרת השונה מדרכם – הם מסרבים לקבל אותם. האם הורים אלה נוהגים בחוסר יושר ועושים איפה ואיפה? האם

ניתוח ובחינת אמיתות של הוכחה: קיומה של תורה שבעל פה כדי לבחון את מידת האמיתות של הוכחה כלשהי, ננתח אותה בשיטה מובנית ועל פי השלבים הבאים: שלב א’: מה ההוכחה אומרת (טענת ההוכחה). שלב ב’: מהן הנחות היסוד של ההוכחה. שלב ג’: האם הנחות היסוד הללו נכונות, או מדוע הן אינן בהכרח נכונות. להלן יישום

אמיתות התורה שבעל פה – האם אילולא הייתה תורה שבעל פה, לא היינו יודעים כיצד לקיים את התורה שבכתב, ולכן הכרחי שתהיה תורה שבעל פה? ישנם כאלה המנסים להוכיח את אמיתותה של התורה שבעל פה בטענה שאילולא קיבלנו אותה, לא היינו יודעים כיצד לקיים את המצוות מתוך התורה שבכתב לבדה – והרי התורה ניתנה כדי

הספד על רבי עמוס גואטה זצ”ל: על מהותה של שלמות רוחנית   כשמדברים על “שלמות רוחנית”, אנחנו בדרך כלל חושבים על אנשים דתיים מאוד או על מערכת חוקים מסודרת. אבל האמת היא, ששלמות רוחנית אמיתית נמצאת אצל צדיקי אמת, אנשי רוח ומיסטיקנים טהורים, והיא שונה לחלוטין ממה שנראה לנו. מבחינה פילוסופית, עלינו להבין שהרוחניות הטהורה

טעמי המצוות וחשבונות ההשגחה: בין דעת אדם לדעת עליון א. האם ניתן לדעת את טעמי המצוות? עיסוק נרחב קיים בהגות היהודית סביב שאלת טעמי המצוות: האם אנו מסוגלים לרדת לסוף דעתה של המצוה? האם יש למצוות טעם הגיוני שאנו יכולים לתפוס בשכלנו, והאם הטעמים הללו משקפים את האמת המוחלטת? במסורת היהודית ניתן למצוא כמה גישות

פרשת קרח: מחלוקת בונה ומחלוקת הורסת – הכיצד? מחלוקת היא בניין או הרס? התשובה היא: תלוי איך מתייחסים אליה, ותלוי איך מנהלים אותה. זה כמו אש – האם היא טובה או רעה? תלוי איך מנהלים אותה. אפשר להישרף ממנה ולסבול, או להתחמם וליהנות ממנה. אותו דבר בדיוק קורה עם המחלוקת. אם יודעים איך להתנהל איתה,

הסבר אחד או הרבה הסברים – תערו של אוקם: פשטות ונכונות אם יש לנו עשרה אירועים עם הסבר אחד או הסבר נפרד לכל אירוע ואירוע, יש רעיון שאומר עדיף ההסבר האחד על פני עשרה ההסברים, כי יש עיקרון שאומר עדיף הסבר אחד על פני עשרה הסברים. יש להבהיר את העניין: את ההסבר הפשוט או את

חידושי תורה – קללה או ברכה? מהם חידושי תורה? מהו הפרדוקס הטמון בהם? מהו המבחן האמיתי של חידוש תורה, וכיצד ניתן לחדש נכון? ומה בין חידושי חז”ל לחידושי הרפורמים? ישנם כמה סוגים של חידושי תורה: חידוש בידע: פירושו לדעת את מה שכתוב אך לא היה ידוע לך קודם לכן. במובן הזה, אדם שלא הכיר את

פרדוקסים — “אני חושב, משמע אין סתירה”: על בסיס הידיעה האנושית הנחת היסוד הבסיסית של המחשבה האנושית היא שלא יכול להיות פרדוקס במציאות. בכל מחשבה ומחשבה שאדם חושב, הוא מניח מראש שאין פרדוקס, שכן מה שמאפשר לנו לדעת משהו הוא המחשבה שלא תיתכן סתירה. כי אם הידיעה לא שוללת את היפוכה, לא ניתן לדעת האם

ניתוח שאלות פרדוקסליות – מה קורה לנו בראש כשנוצרת סתירה? כאשר ישנן שאלות של סתירה ושאלות פרדוקסליות, יש להבין את המצב שאליו נקלע האדם בעקבות השאלה: מהו המצב הפרדוקסלי, ומהו השלב שבו שרוי האדם לאחר שמצא פרדוקס? לדוגמה, אדם יודע את הידיעות הבאות ונקלע למצב פרדוקסלי: ידיעה ראשונה: A נכון. ידיעה שנייה: B נכון. ידיעה

קבלה ופילוסופיה – מה בין קבלה לפילוסופיה? ל״ג בעומר הקבלה, כשמה כן היא, דבר שמקבלים. ידע על המציאות שמגיע בקבלה מן השמים. רש״י מסביר את ההבדל בין חכמה, תבונה ודעת: ״חכמה – מה שאדם שומע מאחרים ולמד. תבונה – מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד. דעת – רוח הקודש״. רש״י, שמות ל״א, ג׳. לפי תפיסת

כשמישהו חווה חוויה טובה דרך סמים, עולה שאלה פשוטה: זה באמת הסם שעשה את זה, או משהו שקרה בתוך הראש? יכול להיות שהסם לא יוצר את ההרגשה עצמה, אלא משנה את הדרך שבה אנחנו רואים ומפרשים את המציאות, ומהשינוי הזה נוצרת החוויה. אם זה נכון, אז עולה מחשבה מעניינת: אולי אפשר להגיע לחוויות דומות גם

מי שחווה חוויה טובה באמצעות שימוש בסמים, מה קרה שם? האם אפשר לשחזר את אותה חוויה ללא הסמים? ראשית כול, צריך לבדוק עד כמה החוויה הזאת אכן טובה: האם רוצים אותה באופן קבוע? האם יש בה רק יתרונות או גם חסרונות? והאם אותם יתרונות הם זמניים? הרבה פעמים מרגישים חוויה טובה רק באופן זמני, משום

השאלה עצמה מניחה הנחת יסוד: שאנשים צריכים לחשוב בהיגיון. ועל בסיס הנחה זו נשאלת השאלה מדוע אנשים חושבים שלא בהיגיון? אך האם הנחת היסוד הזאת נכונה? מי קבע שאנשים חייבים לחשוב בהיגיון? ואולי כלל אין חובה כזו? לעיתים זו מחשבה ילדותית במקצת, ההנחה שכולם צריכים לחשוב כפי שאני חושב. אך מי אמר שאחרים חייבים לחשוב

כשקורה משהו שלא רצינו, מחלה, הפסד, מצב נתון עם הזמן, אם מבינים שזה מחויב, מתחילים לקבל ולהתנגד פחות. אבל מה עם הרצון עצמו? נניח: אתה רוצה משהו ואין אותו. יש כאן שני סוגי סבל: גם מהחוסר עצמו, וגם מהרצון שלא יהיה לך את הרצון הזה. כלומר לא רק המציאות מכאיבה, אלא גם הרצון. אז מה

זו אחת השאלות המטלטלות ביותר — אך גם אחת המוטעות ביותר, כאשר אינה נבחנת עד היסוד. השאלה הזו נשענת על הנחה סמויה: שאלוהים מובן דרך הקטגוריות האנושיות שלנו. האדם מדמה את האל מתוך עצמו — ואז שופט אותו לפי אותם דימויים. אם יש לאדם רגשות — הוא מניח שגם לאלוהים יש רגשות. אם הוא חש

לפעמים אנשים מבלבלים בין חקר האמת לבין חקר מה שאנשים חושבים. גם אין הכרח שתהיה סתירה בין האמת לבין למה אנשים חושבים, אך לעיתים שני התחומים מתערבבים זה בזה. כדי לברר זאת, יש להבחין בין שני דברים: ראשית, האם האמת ומה שאנשים חושבים הם אותו הדבר או לא; ושנית, האם אנו מבקשים לחקור את האמת

לפעמים אנחנו בכלל לא מחפשים את האמת. אנחנו מחפשים הסבר למה אנחנו כבר חושבים משהו. ואז זה נראה כמו חיפוש אמת – אבל בפועל זה חיפוש הצדקה. גם אין הכרח שתהיה סתירה בין האמת לבין מה שאנשים חושבים, אבל יש הבדל גדול בין האמת עצמה לבין איך אנשים מסבירים את מה שהם חושבים. כי לא

יש דברים שהידיעה שלהם וההשגה שלהם הן אחת. כלומר, עצם הידיעה היא כבר ההשגה. אם כן, לא ניתן לדעת אותם מבחוץ, ולא ניתן לצייר אותם מבלי להיות כבר בתוכם. אם ניישם זאת על ימות המשיח, מתקבלת סתירה חריפה: מצד אחד – כדי לצפות, צריך לצייר. מצד שני – אם הציור אמיתי, הרי שכבר השגת; ואם

לכתחילה, רוב האנשים מחפשים זוגיות מושלמת ומאושרת, וזו התכלית האמיתית של הזוגיות מבחינתם. אולם כאשר מתעוררות בעיות בזוגיות המיוחלת, יש נטייה להצדיק את הקונפליקטים, המריבות והקשיים באמצעות הענקת משמעות חיובית — לומר שזה “תיקון”. כך נוצרת מוטיבציה להתמודד, באמצעות שכנוע עצמי באמירות כגון: זה התיקון שלי, זו העבודה הרוחנית שלי, היא התת־מודע שלו והוא התת־מודע

אינטרסים בחיפוש האמת – האם יש הוכחה שאינטרסים מטים מן האמת? ניסוח השאלה האם יש הוכחה לכך שאינטרסים מטים מן האמת? האם יש הוכחה שאינטרסים יכולים להטות מן האמת? האם אינטרסים משנים את האמת, או רק את בירורה? וכיצד בכלל ניתן לדעת שאינטרסים עלולים להשפיע על בירור האמת? הבהרת השאלה יש כאן עמימות מסוימת: האם

ישנם אנשים שקשה להם עם החיים; הם מתלוננים ואומרים: “עובדים רוב הזמן, אז מה שווים החיים? למה לחיות?”. הם מרגישים שלא שווה לחיות ומרגישים שאין ערך לחייהם. איך אפשר לעודד אותם? ראשית, מה הכוונה ב”לעודד” ולמה צריך לעודד אותם? השאלה הנכונה יותר היא מה הגיוני לומר לאדם כזה. לאחר מכן יש לבדוק – האם הדברים

וודאות מוחלטת – מה בטוח נכון? האם חווית הקיום היא ודאית? חווית הקיום אינה ודאית, כי ייתכן שזו אשליה. כמו שבחלום אדם יכול לחשוב שהוא קיים, אף על פי שהוא לא קיים באמת. כלומר, העובדה שאדם חווה שהוא קיים, לא בהכרח אומרת שהוא אכן קיים. אבל, יש לזכור: הדמות בחלום, שחשבה שהיא קיימת – למעשה

הסברה והבנה – איך לוודא שההבנה אמיתית ולהסביר נכון? בדיקת הבנה – איך לעשות? מי צריך לתת דוגמה? ראשית, מי אחראי על ההבנה? למי חשוב שתהיה הבנה? מי שמוטלת עליו האחריות צריך לוודא שיש הבנה. מי שרוצה להיות בטוח שיש הבנה, עליו מוטלת האחריות לוודא זאת. ולא מוודאים הבנה על ידי שאילת השאלה “האם הבנת?”

שאלות וספקות – סוגים של שאלות וספקות, חלק 2: איך לעשות את ההבחנה אם הטלת ספק היא באמינותו של מקור המידע או בשאלה האם מקור המידע אכן אמר/העביר את המידע? אם הטלת הספק היא כללית, אז השאלה היא כללית ולא ספציפית. לכן, אם אכן השאלה הייתה על אמינות החושים עצמם, השאלה הייתה כללית – האם

שאלות וספקות – סוגים של שאלות וספקות, חלק 1: מה הם שני סוגים של הטלת ספק? הטלת ספק באמינותו של מקור המידע (האם הוא צודק/אמין). הטלת ספק בשאלה האם מקור המידע אכן אמר/העביר את המידע הספציפי הזה. מה הם שני סוגים של שאלות? שאלה לגבי התוכן שהתקבל: “מה הוא אמר/הראה?”. שאלה לגבי תקפות התוכן: “האם

אמונה באלוהים ובמצוות – האם יש דבר כזה “אגנוסטיקן דתי”? “בעיניי, כל דיון על הוכחות לקיום האל מגיע לבעיית ההגדרה… ולכן היעדר הגדרה הופך את הדיון לבלתי ניתן להכרעה. עמדתי כיום היא אגנוסטית, אבל עדיין אני דתי… האם יש דרך ליישב עמדה כזו בתוך המסגרת ההלכתית והאמונית, או שלדעתך היא סותרת את הבסיס?” רב אחד

במה אני בטוח? במה אני בטוח ב־100%? חקר על אמת אובייקטיבית ואמת סובייקטיבית האם קיימת אמת אובייקטיבית? מהי אמת אובייקטיבית? האם קיימת גם אמת סובייקטיבית־אובייקטיבית? ומהי אמת סובייקטיבית בכלל? יש להבחין בין שתי שאלות עקרוניות: במה אני בטוח? במה אני בטוח ב־100%?   בהבחנה בין “בטוח” ל-“בטוח ב־100%“ לשאלה הראשונה, במה אני בטוח?, יש תשובות

חקר וגילוי האמת או בעצם חקר וגילוי השקר? האם חקר האמת הוא באמת חקר האמת – או שאולי מדובר למעשה בחקר השקר? כלומר, האם תהליך של הטלת ספק וחיפוש האמת אינו אלא תהליך של חיפוש השקר וזיהויו? ניקח לדוגמה מצב שבו מתעוררת בעיה ואנו מנסים לפתור אותה באמצעות חקירה ובירור האמת. האם אפשר לראות את

למה קרה מה שקרה? בין סיבה לתוצאה, אמונה והיגיון – הצבא או לימוד התורה?   קרה אירוע א’, ואחריו התרחש אירוע ב’. נטען כי ב’ התרחש כתוצאה מא’. השאלה היא – האם, ואיך, ניתן לשלול טענה כזו? לדוגמה: למדו תורה לפני המלחמה כהכנה אליה, ואחר כך התרחשה מלחמה שבה הושג ניצחון גדול. יש מי שטוענים

על מה ראוי לשמוח? האם ראוי לשמוח על חתונה? כדי למצוא תשובה לשאלה זו, עלינו לברר תחילה מה פירוש המילה ראוי. ואם נאמר שראוי פירושו “כדאי” – עדיין החלפנו מושג במושג, אך לא פירשנו באמת מהי המשמעות של “ראוי”. לעיתים, כשמנסים להבין שאלה לעומק, משנים את הניסוח ושואלים אותה מחדש במילים אחרות. אך יש לדעת:

מה המניע של הדברים? מה הסיבה של המציאות? מה הסיבה של כל האירועים? האם הסיבה מחויבת? האם יש ודאות מוחלטת או רק ודאות יחסית? מה גורם שירד גשם? מה גורם שתהיה סערה? מה גורם לניצחון במלחמה? מה גורם למחלות? מה גורם לכך שאנשים מתים? בקיצור – מה גורם לדברים לקרות? יש הרבה תאוריות לגבי המניע

אמונה – מה יכול לשנות את אמונך? מה יכול לשנות את אמונתך? והאם זו שאלה צודקת? כאשר מתקיים דיון או ויכוח בין אמונות שונות ומנסים לשכנע מישהו, לעיתים קורה כך: מפריכים סיבה אחת – והוא מביא סיבה נוספת; מפריכים גם אותה – והוא מביא עוד סיבה, שוב ושוב. ואז שואלים את המאמין: “האם יש הוכחה

אמת וסיבתיות – האם כל דבר יכול להיות אמיתי בלי סיבה? לפעמים יש לנו דברים שאנחנו בטוחים בהם – בלי שום סיבה. אבל אז עולה השאלה: אם אני מצדיק אצל עצמי אמיתות מסוימות בלי סיבה, האם אני צריך גם להצדיק אצל אחרים דברים שהם מאמינים בהם בלי סיבה, גם אם בעיניי זה בכלל לא הגיוני?

סיבה וודאות – האם צריך סיבה כדי להיות בטוחים במשהו? המושכלות הראשונות נכונות מפני שכך אנו מרגישים. אין להן סיבה חיצונית. לדוגמה: כאב הוא רע – פשוט מפני שכאב הוא רע. למה אנחנו לא רוצים שיכאיבו לנו? ככה. אין סיבה למה לא לרצות כאב. עוד דוגמה: מי אמר שאנחנו בכלל רואים משהו? אולי איננו רואים

סוגי שאלות – מה היתרונות והחסרונות בשאלה “למה”? לעיתים שואלים: למה דבר מסוים הוא נכון? השאלה הזו יכולה לעזור להבין הרבה דברים, אך לעיתים יש בה גם חיסרון בבירור האמת. מדוע? משום שהיא מניחה מראש שהדבר אכן נכון, ורק נותר לברר למה הוא נכון – בעוד שבפועל ייתכן שהדבר כלל לא נכון, ואז ממילא אין

הטלת ספק מלא וחלקי – כמה היא טובה ויעילה? כאשר אנו עוסקים בהטלת ספק, ישנם שני סוגים: הטלת ספק מלא והטלת ספק חלקי. השאלה היא – האם, וכמה, מועילה הטלת ספק חלקי? בשביל להשיב על כך, ראשית עלינו להגדיר מהי הטלת ספק מלא, ומהי הטלת ספק חלקי. העניין יתבהר בהתאם להגדרות. הטלת ספק מלא היא

הטלת ספק בקיום האני מהי הטלת ספק בקיום האני? מה משמעותה של השאלה “האם ניתן להטיל ספק בקיומו של האני”? ומה פירוש הדבר להטיל ספק בקיום עצמי? אפשר להעלות ספק גם בדברים בסיסיים בהרבה: למשל, האם יש לי חמש אצבעות או ארבע? לעיתים נכון יותר להתחיל בספקות בסיסיים, שקל יותר לבדוק את אמיתותם, ורק לאחר

אמת יחסית ואמת מוחלטת – האם יש אחת בלי השנייה? האם ייתכן קיומה של אמת יחסית מבלי שתהיה אמת מוחלטת? או, בניסוח אחר: האם המושג “אמת יחסית” תלוי מראש בהנחת קיומה של אמת מוחלטת? נראה כי כל דיון באפשרות של אמת יחסית מחייב בירור מוקדם: מהי בכלל “אמת יחסית”? מה משמעותה? כיצד היא מובחנת מאמת

שקר ואמת: מה באמת מלמד אותנו תהליך החקירה? האם תהליך של שינוי מחשבות על ידי חקירה של מהי האמת זהה לתהליך של שינוי מחשבות באמצעות בירור מהו השקר? כאשר אדם עובר תהליך שבו הוא מטיל ספק בדעותיו הקודמות, חוקר ובודק את אמיתותן, אנו נוטים לראות בתהליך זה מאמץ כן להגיע אל האמת. אך האם תהליך

איך לשנות דבר לא הגיוני לדבר הגיוני? הצעד הראשון הוא לנסח את השאלה בצורה הגיונית יותר. הניסוח ההגיוני יותר לשאלה הוא: איך לשנות דבר שנראה לא הגיוני, כך שייראה הגיוני? יש הבדל גדול בין “הגיוני” או “לא הגיוני” לבין “נראה הגיוני” או “נראה לא הגיוני“. דבר לא הגיוני משמעו שהוא לא הגיוני מבחינה אובייקטיבית, כלומר

האם כל יכול יכול להיות גם לא כל יכול? יש טענה שאומרת: כל יכול צריך שיהיה גם לא כל יכול, כי אם לא יהיה לו את המצב שבו הוא לא יכול, אז הוא לא יהיה כל יכול, כי חסר לו דבר – והוא החוסר יכולת. לכן, בשביל שהוא יהיה כל יכול מוחלט, הוא גם צריך

המחלוקת בין הרמב”ם למהר”ל בשאלת ריבוי הדעות הרמב”ם, בהקדמה לפירוש המשנה, כותב: אם שני אנשים מחזיקים באותם עיקרי לימוד – כלומר, כללי לימוד והיסק – וכן חכמת עיונם שווה, לא יהיו ביניהם מחלוקות כלל. ואם כן תהיינה – הן תהיינה מועטות מאוד. וזה לשונו: “שכל שני אנשים, בהיותם שווים בשכל, בעיון, ובידיעת העיקרים שיוציאו מהם

האם, איך, ועד כמה אפשר לסמוך על מקורות המידע – הפנימיים והחיצוניים?   בכל מקרה, כל המידע תלוי באדם עצמו – האם ועד כמה הוא חושב שניתן לסמוך על מקור מידע כלשהו, בין אם מדובר במקורות מידע פנימיים ובין אם מדובר במקורות מידע חיצוניים. מקורות מידע פנימיים כוללים את המוח, הלב, הרגש והאינטואיציה. ומקורות מידע

למה אנחנו בובות בתיאטרון של אלוהים? אדם הוא בובה של אלוהים. אלוהים מתכנת אותו אם לחשוב או לא לחשוב, מה לחשוב וכמה לחשוב, אם לרצות או לא לרצות, ומה לרצות וכמה לרצות. מתי להיוולד, מתי למות, איפה להיוולד, באיזו ארץ, לאיזו משפחה, לאיזו אמונה ולאיזו תרבות, ובאיזו תקופה. אם ראובן היה נולד בתקופת האבן, היו

האם האמת טובה או לא טובה? יש לשאול שאלת הבהרה: מה הכוונה ב”אמת”? אמת בשאלה כאן הכוונה היא ידיעת האמת, גילוי האמת. לכאורה ניתן לומר אם האמת טובה או רעה תלוי אם אדם רוצה לגלות ולדעת את האמת או לא רוצה לדעת ולגלות אותה. אם לאדם חשוב לדעת ולגלות מה האמת, אז גילוי וידיעת האמת

האם יש דבר כזה סתירה במציאות? ואם כן – מה זה אומר? בואו נחשוב רגע: האם ייתכן שבמציאות יש דברים שהם סותרים? למשל – שדבר אחד יהיה גם קיים וגם לא קיים באותו זמן ובאותו מקום? ניקח דוגמה פשוטה: מישהו אומר שיש לו כסף בכף היד, ובאותו רגע גם אין לו כסף שם. זה נשמע

עדות – האם יש עדות שחייבת להיות אמת? אמת, שקר והפרדוקס שביניהם                                     טיעון: אם אנשים מספרים על אירוע בלתי אפשרי בעליל, סימן שהוא אכן קרה באמת. האם טיעון זה נכון? במאמר זה ננסה להסביר מדוע טיעון זה נכון, ומדוע הוא אינו נכון. הסבר התומך בנכונות הטיעון: אנשים לא ישקרו על אירועים בלתי אפשריים בעליל, כי